מדוע לרוב לא יתכנו גירושים הוגנים בישראל?
אישה המגיעה לייעוץ בפעם הראשונה, מצפה לשמוע מעורך הדין שמערכת החוקים והנורמות המשפטיות, בהם היא עומדת להיתקל, הינם במידה כזו או אחרת מבוססי צדק, הוגנים, מוסריים, מתחשבים, ומכוונים להבטחת טובת הילדים והמשפחה בכללותה.
אותה אישה הבאה לייעוץ ראשוני סבורה שהשם הרע שיצא להליכי הגירושין בישראל נובע מאופיים הרע של המתגרשים. אין היא מעלה על דעתה שהצד הרע בכל הסיפור הזה הנם בראש ובראשונה החוקים והנורמות. היא בטוחה שדיני מזונות הילדים הנהוגים בשיטה המשפטית מבוססים על צדק, ועל חלוקה סבירה של נטל כלכלת הילדים בין ההורים לפי יכולתם הכלכלית.
אלא שלא כך הדבר. אישה המגיעה לייעוץ המשפטי בפעם הראשונה, חווה חוויה משחיתה מדהימה: היא שומעת כי לאמיתו של דבר, ובניגוד בוטה לכל המיתוסים, החוק מעניק לה כאישה וכאם יתרונות משפטיים משמעותיים ביותר, והיא תהיה זכאית לקבל מבעלה, תוך זמן קצר דמי מזונות ילדים בסכומים העולים על כל היגיון ועל כל השערותיה תקוותיה וציפיותיה המוקדמות ! אב יהודי בישראל חייב "חיוב אבסולוטי במזונות ילדיו" בלי כל קשר למצבו הכלכלי, ובלי כל קשר למצבה הכלכלי של האישה, בסכומי "מינימום" של כמעט 2,000 ₪ לילד; האישה מגלה כי היא יכולה לגרום לבעלה להתדרדר לחרדה קיומית כלכלית, ואף אחד לעולם לא יגיש לה חשבון בגין זאת;
גירושין בישראל - לא שווה לשני המינים?
בקיצור, מתברר לה כי גם אם היא תנקוט כלפי בעלה (וכלפי הילדים) בחוסר הגינות כספית מוחלטת, לעולם בשום שלב של ההליכים המשפטיים לא יוגש לה כל חשבון בגין כך. הרשות נתונה בידה להתנהג כלפי הבעל באכזריות מבלי שהיא תהיה צפויה לשלם על כך מחיר כלשהו בעתיד !!!
וכך תצא האישה ממשרד בא כוחה הנבחר כשהיא מופתעת לטובה ממעמדה החזק בעיקר בכל הקשור למזונות הילדים. ברגע זה סוכל כל סיכוי להליכי גירושין הוגנים ותרבותיים, שבמרכזם עקרונות טובת הילד והצדק. ברגע זה סוכלה כל אפשרות שהילדים יזכו ליהנות משני הורים שייטלו חלק בחייהם ובגידולם ובכלכלתם באופן המציב את טובת הילד ועקרונות הצדק במרכז.
