דיני עבודה
דיני עבודהדיני עבודה הוא אחד התחומים הדינאמיים והמתפתחים ביותר במערכת המשפט בישראל.
כל עובד שואל עצמו במהלך יחסי העבודה שאלות רבות הנוגעות לדיני עבודה, כגון מה המשמעות של האיחור בקבלת שכרו, מתי ובאילו נסיבות הינו זכאי לקבל דמי חגים ודמי הבראה, איך מצליחים להבין את החישוב של השעות נוספות, איך לא מאבדים את הזכאות לפיצויי הפיטורים הכה יקרים גם בנסיבות של התפטרות והאם הליך הפיטורים שעבר זה לא מכבר נערך כדין. את מרבית התשובות לשאלות דנן ניתן לדלות מחוקי העבודה.
מאפייני דיני עבודה
בניגוד למרבים החוקים שנחקקו במדינת ישראל, דיני העבודה הינם חוקים קוגנטיים, ולא בכדי ידועים בשמם גם כ"חוקי המגן", מאחר והם בלתי ניתנים להתניה ומטרתם היא להגן על עובדים חלשים ומוחלשים הן למפרע בעת הקבלה לעבודה על מנת שתנאי העבודה המינימאליים יובטחו להם ולא ייאלצו להסכים מראש להעסקה פוגענית חסרת תנאים והן בסיום יחסי העבודה על מנת שלא יוותרו בלית ברירה על חלק מהזכויות המגיעות להם כתנאי שהציב להם המעסיק על מנת שלא יישארו ללא פרוטה כלל.
לא בכדי נקבע כי עובד זכאי לקבל בתחילת עבודתו הודעה לעובד המפרטת את שכרו ותנאי העבודה הבסיסיים על מנת שיהא מודע לזכויותיו, כמו כן זכאי העובד לצבירה של ימי חופשה וימי מחלה למקרים של היעדרות המותנים בוותק של העובד במקום העבודה. על עבודה חריגה או מאמץ מיוחד זכאי העובד לגמול בשעות נוספות, בימי חג ובגין עבודה ביום מנוחה שבועית. בנוסף לכך זכאי העובד מכוח צווי ההרחבה שחלים על כלל המשק לתנאים סוציאליים של פנסיית חובה, דמי חגים, דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה, וכמובן בסיום העבודה זכאי העובד שנגדע מקור פרנסתו, במקרים המתאימים, גם לפיצויי פיטורים ולעיתים אף לדמי הודעה מוקדמת או פיצוי נוסף בגין פיטורים שלא כדין כאשר הליך הפיטורים נעשה בניגוד לחוק כגון: פיטורים בהיריון, פיטורים במילואים או פיטורים פוגעניים ללא שימוע.
מעבר לכך, בתחום של דיני עבודה קיימים חוקים נוספים שנועדו לשמור על בטחונו הסוציאלי של העובד, כגון: חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988, חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998, חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו – 1996 וחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991. למידע נוסף ראה אתר משרד המשפטים.
כמו כן מעסיק אינו רשאי לבצע ניכויים ככל העולה על רוחו משכרו העובד, אינו רשאי לאכוף יחסי עבודה בכל מחיר ובכך להגביל את חופש העיסוק של העובד ללא אינטרס לגיטימי, עליו לשמור על פרטיותו ובטחונו של העובד במסגרת עבודתו ולדאוג לסביבת עבודה ראויה שתאפשר קיום התכלית לשמה העובד הועסק.
דיני עבודה בבתי משפט
מעבר למקרים הבסיסיים של קיפוח הזכויות שפורטו לעיל ושמירה עליהן, הן בתי הדין האזוריים לעבודה והן בית הדין הארצי בירושלים מכריעים לעיתים בשאלות הרות גורל כשחורצים את גורלו של המשק הישראלי בכך שהינם נדרשים להכריע בסכסוכים קיבוציים בין הסתדרות העובדים לבין משרד האוצר וגופים רבי עוצמה, נאלצים להכריע בצווים זמניים להשבתת המשק וליתן פסקי דין עקרוניים אשר יש בהם כדי להשפיע על מעסיקים רבים ועל הכלכלה כולה בישראל.
תפקידו של בית הדין לעבודה חשוב מאוד הן להגנה על זכויותיו הרבות של העובד אשר מקופחות ללא רחם וכשמוצא עצמו ניצב לעיתים בפני שוקת שבורה ובמצבים חסרי סיכוי מול מעסיקים שמחליפים חברות חדשות לבקרים ומותירים את העובד בחוסר וודאות משווע, והן בשמירה לעיתים על האינטרס מעסיקים שזכאים לממש את הפררוגטיבה הניהולית שלהם במקום העבודה ומוצאים עצמם חשופים לעיתים לסחטנות מצד קבוצות עובדים מסוימות ומפני תביעות מרובות אשר חלקן עשויות להימצא לעיתים גם כבלתי מוצדקות.
חשיבותם של דיני העבודה בעובדה שהם נוגעים בחיי הן כל מי שעובד והן כל מי שמעסיק עובדים, וליווי מקצועי של עו"ד מומחה בתחום יכול להוות יתרון משמעותי בהשגת זכויותיכם.
