תאונה בדרך לעבודה ובחזרה מהעבודה
כעו"ד העוסק בביטוח לאומי תאונות עבודה ונזקי גוף, תאונה בדרך לעבודה מביתו של הנפגע ותאונה בחזרה מהעבודה לבית עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה. כתוצאה מכך זכאי הנפגע בהתחלה לדמי פגיעה ובהמשך לפיצוי או קצבה אם נגרמה לו נכות כתוצאה מהתאונה וליתר הזכויות המגיעות על פי חוק.
לא תמיד מודעים אנשים שנפגעו שהם זכאים במקרה כזה למימוש זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי, כלומר שהפגיעה שלהם מהווה תאונת עבודה ושנית יש אחרים שפונים אבל נדחים על ידי הביטוח הלאומי בטענה כי התאונה שעברו אינה נכנסת לגדר המונח תאונת עבודה.
ניתן לחלק את סוגי תאונות אלו לשני מצבים:
1. תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה לבית של הנפגע.
2. תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה בסמוך לבית של הנפגע.
מצב 1: תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה לבית של הנפגע
התאונה כדי שתוכל להיות במצב זה מוכרת כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי צריכה להיות בדרך המקובלת וללא הפסקה או סטיה של ממש. הכוונה היא שאדם שנוסע או הולך לעבודתו מידי יום באותו מסלול ולפתע בדרך לעבודה הוא נפגע בתאונה. במצב זה יבחן הביטוח הלאומי כיצד קרתה התאונה, האם אותו אדם שנפגע, הלך בדרך לעבודתו למקום אחר כמו קופת חולים ורק לאחר מכן הלך לעבודתו או שמא הוא נפגע בדרך לביתו בלי סטיה כלשהי מהדרך.
תאונת עבודה או תאונת דרכים?
דוגמאות:
א. אדם שגר בתל אביב ועבודתו היא בהרצליה נסע לעבודתו מביתו ברכבת כפי שהוא עושה כל יום. הוא יוצא מהרכבת, הולך ברגל לחצות את הכביש ולפתע רכב פוגע בו והוא נפצע – במקרה כזה התאונה תוכר כתאונת עבודה. לשים לב שכאן הנפגע יוכל לתבוע גם את חברת הביטוח וגם את המוסד לביטוח לאומי;
ב. אדם שגר בתל אביב ועבודתו היא בהרצליה אך במקום לישון בביתו החליט לישון אצל חברה שלו שגרה בחולון – במקרה כזה אם הוא נפגע בדרך ממנה לעבודתו והוא לא עצר או סטה משמעותית מהדרך לעבודתו , הביטוח הלאומי יכיר לו בתאונה כתאונת עבודה;
ג. אישה שהלכה מביתה לעבודתה, היא סיימה לעבוד ובדרך החליטה שהיא צריכה לעשות קניות לקראת שבת. היא עצרה בקניון, קנתה את המצרכים שהייתה צריכה לביתה ותוך כדי נסיעה לביתה היא נפגעה בתאונת דרכים – במצב כזה התאונה לא תוכר כתאונת עבודה, שכן למרות שהיעד הסופי של הנפגעת היה הבית, היעד הראשוני שלה, המטרה שלה בחזרה מהעבודה היה לערוך קניות בקניון ובמצב כזה יש סטייה של ממש. היא שינתה את המסלול שלה הרגיל ועל כן מתבטל הכיסוי הביטוחי של המוסד. יחד עם זאת לתבוע את חברת הביטוח בגין נזק שאירע עקב תאונת הדרכים היא תוכל;
ד. אישה שהסיעה את בעלה לעבודתו ומשם נסעה לעבודתה ובדרך ממקום עבודתו של בעלה לעבודתה היא נפגעה בתאונה – כאן אין נסיעה ישירה של האישה מהבית למקום העבודה. היא עצרה בדרך במקום עבודתו של הבעל. במקרה כזה יש לבחון היטב האם מדובר בדרך שהיא מקובלת, והאם הנסיעה היא סטייה של ממש מהדרך המקובלת, קרי אם אינה לוקחת את בעלה לעבודתו ונוסעת ישירות לעבודתה. הפסיקה הכירה שאם מדובר בסטיה של דקות אז התאונה תוכר כתאונת עבודה. יש לשים לב שלא בכל מקרה כזה תוכר התאונה כתאונת עבודה ויש לבחון ולבדוק כל מקרה לגופו;
ה. אדם שיצא מביתו יחד עם בנו ושם אותו בגן ומשם בדרך לעבודתו הוא נפגע – על פי חוק הביטוח הלאומי נקבע כי במצב זה התאונה תוכר כתאונת עבודה.
ו. אדם שיצא מביתו נסע ברכבו לעבודתו, בדרך קיבל התקף לב נכנס בעמוד ונפצע – במקרה כזה אם עולה כי ההתקף אירע עקב מצב בריאותי קיים עוד קודם לתאונה אז התאונה לא אירעה עקב סיכוני הדרך ולפיכך תוכר כתאונת דרכים אולם לא כתאונת עבודה בביטוח הלאומי.
מצב 2: תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה בסמוך לבית של הנפגע
מדובר בתאונות שהינם סמוכות לבית שבו גר הנפגע.
למשל:
א. תאונה ביציאה מהדלת של הבית הפרטי;
ב. תאונה בירידה במדרגות של בית דירות על קומות;
ג. תאונה בחניה של הבית הפרטי.
לסיכום: מדובר בסוג תאונות שאם הן אירעו בתחום שהוא ברשות הפרט אז הן לא יוכרו כתאונות עבודה. תאונות אלו עשויות להיות לא ברורות כלל והרבה מהן נמצאות בתחום האפור, שכן התאונה צריכה להיות בשטח שנמצא ברשות הרבים שבו הסיכונים הם על הרבים. אגב אם ימציא הנפגע מפה או נסח שבו רשום שהשטח רשום על הרבים זה לא אומר כלום, כי בין השאר במקרים אלו נכנס מבחן השליטה המלאה. למשל אדם שגר בבית פרטי מגודר בגדר בטון ונפגע ביציאה מביתו בטרם יצא מהשטח, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה, שכן בשטח שבו הוא נפגע עדיין יש לו שליטה וחובתו היא לנטרול הסיכונים הנמצאים בשליטתו.
בתאונות אלו כל מקרה לגופו ומומלץ לקחת עורך דין העוסק בתחום.
