בקשת רשות ערעור

לאחר מתן פסק הדין, יתכן מצב שבו לפחות אחד מהצדדים חולק על פסק הדין או על גזר הדין. במצב כזה ניתן לפתוח בתהליך של בקשות ערעור. ישנם שני תהליכים אפשריים: ערעור ברשות וערעור בזכות. כעקרון, בכל דיון שנערך ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר. לדוגמה – ערעור על דיון בבית משפט השלום יוגש לבית המשפט המחוזי, אלו המעוניינים בערעור מדיון בבית המשפט המחוזי יכולים להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

מה ההבדלים בין ערעור בזכות וערעור ברשות?
עיקר מטרת הערעור היא לא רק לחלוק על גזר הדין שניתן או על פסק הדין, אלא גם בכדי לקצר תהליכים. ערעור בזכות אומר כי יש לצד המערער את הזכות הקנויה לערער, הזכות ניתנה למערער מראש. ערעור ברשות ניתנת מבית המשפט ובלעדיה לא ניתן לערער, לדוגמה: דיון שהחל בבית משפט השלום והוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, לא יהיה ניתן להגיש לו ערעור לבית המשפט העליון, אלא אם ניתנה בקשת רשות ערעור.

זמן בקשת רשות ערעור 
לתזמון בקשת רשות ערעור אין אבחון מדויק, אלא אם יש דיון בשאילתא ציבורית התקפה לא רק לצדדים הישירים אשר דנים בעניין, או כשמתקבלות החלטות סותרות של ערכאות נמוכות. גם שאלות בעלות חשיבות חוקתית הן אלו שיש סיכוי לקבלת רשות הערעור בהן. בבקשת ערעור ברשות, רק לאחר קבלת האישור של הערכאה הגבוהה יותר לגבי הגשתו, יהיה ניתן להגיש אותו.

שאלת הניסוח
לניסוח הבקשות חשיבות מרובה, עורך דין בעל רקע באותו הנושא שבו מעוניינים להגיש את בקשת הערעור עשוי לעמוד על האינטרסים של המערער מול בית המשפט כאשר עדיין ישנו סיכוי שרשות הערעור עצמה תיפסל עקב שאלת הניסוח. לדוגמה : שאלת הנושאים במהלך בוררות.