איך בונים מוניטין איכותי

מוניטין אינו מן המוחשי, ובכל זאת ניתן לחוש בו. בין ההגדרות השונות שניתנו לו אפשר לומר שזהו רושם ראשוני שמתקבל כתוצאה מהעברת רעיון כל שהוא, הופעת אדם מסוים או שמו שהולך לפניו. כשמדובר במוניטין של חברה, יכולים לעלות גם – יחד רעיונות שונים שקשורים בזכרה של החברה – ובדרך כלל אלו מקובצים לכדי זיכרונות "טובים" או "רעים". חברות מעוניינות בבניית המוניטין הטוב שלהן על ידי המוצרים המקודמים בהן תוך בחירת קהל היעד לאותם המוצרים ותוך השוואה מול עסקים מתחרים.

עולם המשפט ומוניטין
על פי דין, לא די כי תהיה לציבור היכרות עם המוצר או עם השירות, אלא ישנו הצורך בהוקרתו בנוסף. למוניטין ישנם היבטים קנייניים שכדי לטעון דבר מה שיהיה קביל בבית המשפט כלפי מוניטין, יש להוכיח בתחילה הימצאותו על פי ההגדרה. מוניטין מצוי בעולם המשפט בנגיעה לגניבת עין (הטעיית הציבור) השייכת לתחום הקניין הרוחני שיש בו מספר תחומים כמו זכויות יוצרים, הגנה על פטנטים, גניבת עין כאמור ועוד.

כיצד נקבעת בעלות על מוניטין?
חשוב למצוא בתחילה מי הוא בעל המוניטין. בדרך כלל רואים במפיצים וביבואנים כ"בעלי מוניטין", בעוד את המוניטין למוצר או לשירות יש לייחס ליצרן. נטען פעמים רבות בבתי משפט כי המוניטין שנבנה בשוק המקומי כמו גם שוק הלקוחות שהמפיץ המקומי בנה שייך ליצרן, משום שהמפיץ קיבל על כך תמורה ולא באופן ישיר. ישנו חריג – אם המפיץ נתפש כמזוהה עם המוצר או השירות האיכותי שסיפק – אזי גם לו ייוחס המוניטין.

הוכחת בעלות על מוניטין
ישנן מספר דרכים מוכרות בבית המשפט להוכחת מוניטין, כאשר מבחן אחד מהן הוא מבחן החזותיות מול פונקציונאליות. במידה וישנו חיקוי חזותי, ככל שהמוצר נדוש ומקובל יותר, כן קשה יותר להוכיח את בעלות המוניטין על המוצר, ועורך דין שיש לו בקיאות בנושא זה בפסקי הדין האחרונים יכול לסייע או לייעץ בעניין.