הליך ההסגרה הינו הליך מקובל ונפוץ ברוב מדינות העולם אשר עושות יד אחת במטרה למצות את הדין עם פורעי חוק המצויים במדינה שונה מהמדינה בה נדרשים הם לעמוד לדין. במאמר שלפנכם תמצאו הסבר מקיף על הליך זה
כאשר מדינה מסוימת פונה לישראל על מנת להסגיר מבוקש על מנת להעמידו לדין או כדי שירצה את העונש שהוטל עליו, היא יכולה להתקשר עמה במסגרת הסכם הסגרה מיוחד – ישנם הסכמי הסגרה שהם דו צדדיים בדרך כלל, אולם לא לכל מדינה ישנו הסכם הסגרה עם כלל המדינות האחרות. אילולא הסכם הסגרה זה, לא חלה חובת הסגרה. לצורך העניין, ארצות הברית אינה חתומה על הסכם הסגרה עם יותר מחמישים מדינות בעולם – לרבות סין או צפון קוריאה. הסכמי ההסגרה נחלקים לשניים: הסכמים לפליליות כפולה והסכמי רשימה, וכאשר מבוקש אדם מסוים להסגר, על המדינה המבקשת הסגרה לעמוד בתנאים שהוכתבו מראש.
אילו תנאים יתקיימו למדינה המסגירה?
כדי שמדינה תוכל להיענות לבקשת ההסגרה של אדם מסוים, עליה לענות על התנאים הבאים: הפשע אותו ביצע אותו אדם הוא פשע חמור, הוא נחשב לפלילי בשתי המדינות, ישנן ראיות לכאורה שמפלילות את המבוקש, יש לצפות כי אותו מבוקש יזכה למשפט הוגן במדינה שדורשת הסגרתו וכי העונש אותו הוא עלול לקבל יהיה מידתי ביחס לעבירה שביצע.
בשביל שמדינה תסגיר אדם - היא צריכה לענות על מספר תנאים
מבחן בית המשפט במדינה
לאחר הגעתה של בקשת הסגרה מסוימת ממדינה אחרת אשר לכאורה עומדת בתנאים הראשוניים, עדיין הנושא נבחן וניתן למיקוח באמצעותו של עורך דין לעניין, כשאותו עורך דין מטעמם ההגנה יכול לטעון לעסקת טיעון, או להצביע על פגם בקיומם של התנאים המבוקשים: במידה והראיות אינן מספקות, כשידוע שהעונש כרוך בעינויי דין וכן הלאה.
ניתן להסגיר גם לפדרציות של מדינות
ישנן מדינות שחותמות על הסכם פדראלי במקום על הסכם הסגרה, והמשמעות היא שגם בהסכם הזה ישנם תנאים מדיניים, על אף שההסכם הוא עם הממשל או השלטון ולא עם המדינה עצמה שבה מבקשים להסגיר את המבוקש והמשמעות היא דרך אחרת של התנהלות משפטית בנושא.
.jpg)
