ישנו תפקיד לחזקת הבעלות על הרכב גם בדיני תעבורה. לפי החוק, נקבע כי אם הרכב שייך לאדם מסוים – בבעלותו, ואילו הרכב צולם או תועד באופן כל שהוא לרבות דו"ח חניה של פקח או שהיה מעורב במקרה ביטוח או בעבירת תעבורה, כל עוד לא הוכח אחרת מידו בעל הרכב הוא הנושא באחריות.
ידועים המקרים בהם נוהגים ברכב מסויים נהגים אחרים מאותם בעלים של אותו רכב; זה יכול להיות בן זוג או ילד וגם חברים לצורך העניין. כשיפנו אליו מטעם בית המשפט, יהיה עליו להוכיח באמצעות
עורך דין תעבורה כי לא הוא נהג ברכב אלא שיזהה את הנהג האמיתי.
מה קורה כשמדובר ברכב בבעלות חברה?
כאן חלה חזקת האחריות של החברה. אם הרכב בבעלות החברה ותועד בזמן שהוא עובר על החוק, הרי שאותה חברה שהיא הבעלים אינה בשר ודם אלא ישות שהנהג מטעמה ביצע את העבירה. באחריות מי העונש הכרוך בעבירה? אם הנהג מחזיק ברכב מכוח הסכם שכירות, הסכם מקח או הסכם מכר, הוא זה שהאחריות תעבור אליו, על אף שניתן להטיל את האחריות גם על החברה עצמה.
כשהרכב ניתן לנהג אחר והוא עבר עבירה - אם לא נמסרו פרטיו, הסנקציה תחול על בעל הרכב
מחרימים את הרכב?
מה קורה במקרים שבהם הנהג עצמו עבר עבירת תעבורה אשר הענישה כלפיה היא החרמת הרכב אשר אינו בבעלותו? המשפט בעניינו של הנהג יערך במועד מאוחר יותר תוך התחשבות בכל הנסיבות ובכך לא יחרימו רכב שאינו של הנהג שפשע, ואילו המשטרה תוכל לעשות ככל שסמכותה משגת לפי חוק בלבד.
כשבעלי הרכב יודע מהי זהות הנהג
כשבעלי הרכב נתנו את הרכב לנהג אחר, יודעים את זהותו ולא מסרו את פרטיו, הרי שהאחריות תהיה של הבעלים של הרכב. זכותו הרי לנצל את טיעון חזקת הבעלות ולהוכיח זהות נהג ולא בחר בכך – לכן ברירת המחדל תהיה לשפוט את הבעלים עצמם.
.jpg)
