החברה מגדירה מה מסוכן יותר ומה מסוכן פחות לשלום הציבור, ומגבילה את הגורמים המסוכנים, או נוקטת בעבורם סנקציות מסוימות, כמו למשל צו הרחקה או הכנסת החשוד למעצר או למאסר.
על פי מסלאו (1954), החברה המסודרת אחראית לתת לכל פרט בה ביטחון אישי – כשהיא מגדירה מי הם אותם האנשים שמהווים פוטנציאל להיות גורם מאיים. החברה מעריכה לא רק עצירים, אסירים או חולי נפש אלא גם אנשים פרטיים שמוגשות נגדם תלונה במשטרה ונשלחים לגורמים מקצועיים מטעם שירותי הרווחה שיודעים להעריך לפי שאלון הערכת סיכון ועוד.
איך הערכה קלינית מתבצעת?
עד לשנות התשעים העריכו את הסיכון לאלימותו של אדם על פי ראיון של קרימינולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי או פסיכולוג – כשכל איש מקצוע העריך על פי מידת הסמכתו, הידע והניסיון שצבר את מאפייני האישיות של האדם המדובר. כיום הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים הנגישים לחומרים מסווגים לקבל תמונה אודות איסוף אינפורמציה מתיקים שונים ומעדויות של אנשים קרובים.
החברה קובעת מי הם האנשים שמהווים גורם איים
איך זה בארץ?
עד לשנים האחרונות, השימוש בכלים מקצועיים לצורך הערכה קלינית היה בלתי מגובש. כיום ישנם כלים מובנים לשימוש אנשי מקצוע מכל גווני אשר יחלו בהערכת הסיכון לשימוש הסנגוריה הציבורית. מול הגורמים והועדות השונות, אותו גורם שמוערך קלינית בעל זכות להיות מיוצג על ידי
עורך דין פלילי שמומחה בתחום זה על מנת לצייר תמונה שתקל בעונשו של אותו גורם.
כלי הערכה שונים שמשמשים בארץ
ישנה תבנית להערכת עברייני מין – SVR-20 שבנויה על בסיס מחקרים מדעיים, ישנה תוכנית להערכת סיכון רב תחומי ונקראת HCR-20 זו תוכנית שכוללת עשרים תחומים שנדרשים להערכה – ובכך ניתן לייצר הערכה – האם מסתברת אלימות. ישנה גם הערכה למדידת פסיכופתיה, ונקראת PCLR-2.
.jpg)
