חוק העונשין כמו חוקים אחרים במדינת ישראל אלו חוקים שבהם לעתים חומרת הענישה אינה תואמת לפי ערך הפגיעה או הנזק שנגרם. חוסר האחידות יכול לנבוע מסיבות שונות, אולם עדיין ישנו טווח מסוים בשיקול הדעת שמפעיל השופט בבואו לגזור את הדין.
בין גזרי הדין שניתנים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ מתגלעים פערים גדולים, עד כדי כך שבשנת 2006 היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז טען כי רמת הענישה אינה הולמת בבתי משפט שונים, בתחומים מסוימים. הדבר הועלה בוועדה לחוק הבניית הענישה – ומאז אושר החוק בועדת השרים לחקיקה. עניין זה עדיין אינו נחבא מעין גם בימים אלו, ואילו עניין זה עלול לפגוע ברמת האמון שבו סומך הציבור על המערכת המשפטית שבמדינה.
חוק בנושא אחידות בענישה
החוק לאחידות בענישה נועד כדי להסדיר ארבעה נושאים; העקרונות שמנחים עבור ענישה, נסיבות להחמרה ולהקלה ענישה ("קולא וחומרה"), עונשי מוצא וכן חובתו של השופט לנמק את בחירתו בגזר הדין לפי שלושת המרכיבים האחרים. המטרה שבעבורה נוסד החוק היא להחמיר עם עבריינים שעוברים על החוק באופן שיטתי ועל פי קריטריונים או עונשי סף שועדת מומחים שמינה שר המשפטים קובע.
מטרת החוק לאחידות בענישה - החמרה עם עבריינים העוברים על החוק באופן שיטתי
הבנת הרציונאל שעומד מאחורי צורך בענישה
ענישה לפי כללי חוק, יש לה מטרות שונות: שיקומו של עבריין, שמירה על שלום הציבור, מניעת עבריינות לשמה והרתעה אל מול גמול. שופט הגוזר את ענשו של אחד שעבר על החוק, ישתמש בכלים שניתנו לו כדי לגזור עונש, ובידו שתי כפות המאזניים. בין כל אלו, חשוב למצוא את האחידות בענישה, ומסיבה זו
עורכי דין שונים מוצאים מקרים דומים בפסקי דין קודמים המזהים את המקרים יחדיו וגם את אופי ואופן הענישה.
מאגר פסקי דין שונים
ניתן לאתר פסקי דין קודמים במאגרים ברשת, אלו נאספים ונבחנים באופן סטטיסטי על פי רמת ענישה ובפילוחים שונים. כך ניתן להבין היכן עומד ממוצע הענישה ומה הן סטיות התקן אליהן יש לצפות. ניתן למצוא גם היכן ישנם פערים ברמת הענישה בין הגשת תביעה בערים שונות בארץ.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
