בית המשפט, בתפקידו כשומר החוק והדמוקרטיה, מבטל כתב אישום שהוגש כנגד עולה חדש שאינו דובר את השפה העברית משום שלא יידעו אותו על מלוא הזכויות אליהן הוא זכאי.
נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בשל מספר עבירות מסוג פשע הנוגעות לתחום הפגיעה בפרטויות והאיומים. בעת הקראת כתב האישום בבית המשפט העלה סנגורו טענה מקדמית לפיה נפגעו זכויותיו וזאת משום שהוגש נגדו כתב אישום מבלי שנערך לו שימוע ואף מבלי שיידעו אותו על זכותו לשימוע. בטענתו טען הנאשם שתי טענות עיקריות. הראשונה מדברת על כך שלנאשם היתה קיימת הזכות לעריכת שימוע, זכות שנמנעה ממנו משום שהמכתב המודיע לו על זכות זו לא הגיע לכתובת הנכונה. שנית טען הנאשם, כי אין בשליחת המכתב משום מיצוי זכויותיו שכן אין הוא דובר את השפה העברית ואינו מבין את תוכן הכתוב.
עמדת המדינה באשר לטענות הנאשם
בא כוחה של המדינה טען כי יש לדחות את טענות הנאשם שכן המכתב שנישלח לנאשם נשלח לכתובתו המעודכנת במשרד הפנים. עוד טען בא כוח המדינה כי ישנה חובה לבצע הפרדה בין עבודת המזכירות אשר היא זו השולחת מכתבים, ואלו לרוב נשלחים לכתובת המעודכנת במשרד הפנים לבין עבודת הפרקליט אשר מכיר לעומקם של דברים את פרטי המקרה וידע כי את כתב האישום עצמו יש לשלוח לכתובת הנכונה בה אכן מצוי הנאשם. לבסוף טען בא כוח המדינה כי משום שהשפה הרוסית, אותה דובר הנאשם, איננה השפה הרשמית של ישראל ועל כן לא היתה מחובתה של המדינה לתרגם את המכתב לרוסית.
הקפדה מלאה על זכויות אדם
עמדת בית המשפט באשר לטענות הצדדיםבית המשפט קבע באופן חד משמעי כי זכות השימוע והיידוע אינה היא זכות טכנית בלבד, לדידו מדובר בעניין מהותי וכי במצב דברים בו הנאשם לא יידע את אשר היה צריך לדעת, למעשה נפגעו זכויותיו במידה ניכרת. עוד קבע בית המשפט כי אין לבצע הבחנה בין עבודתה של מזכירות בית המשפט לבית התובע אשר אחראי על מיצוי זכויותיו של הנאשם.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט הדגיש כי זכותו של הנאשם ליידוע על מלוא זכויותיו בשפה המובנת לו לעומקם של דברים, אף באם הדבר מייקר ומסרבל את ההליך במעט. בית המשפט פוסק כי כתב האישום יבוטל (ולא יידחה) עקב אי ההקפדה על מיצוי זכויות הנאשם אשר הינה זכות עליונה של כל אדם בישראל.
.jpg)
