פסק דין קיצוני המעורר הדים רבים מחייב בית הדין הרבני האזורי אם לבצע טקס ברית מילה לבנה בן השנה בעודה מצויה בהליך גירושין מורכב מבעלה.
עובדות המקרה מדברות על בני זוג שהתגרשו בבית הדין הרבני מיד לאחר לידת בנם. עם הגיעו של הילד לגיל שנה ומשסירבה האם לערוך לבנה ברית מילה, הגיש האב בקשה לבית הדין האזורי בנתניה למתן צו לחיוב אם לביצוע ברית מילה לבנם. האם שהתנגדה נחרצות לקבל את מרותו וסמכותו של בית הדין הרבני ניסתה למנוע את קיום הטקס בכל מחיר.
טענות האם נגד אי קיום הטקס
האם טענה כי ציווי על קיום טקס ברית מילה בגילו של הילד הינו הליך המסכן את בריאותו של הילד ושאין בית הדין הרבני מוסמך לפסוק בו. עוד טענה האם כי צו מסוג זה מוסמך לתת רק בית המשפט לענייני משפחה. טענתה של האם התבססה על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיו, הוצאת צווים והוראות בכל הקשור לקטינים ובריאותם נתונה באופן בלעדי לבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף טענה האם כי בית הדין הרבני אשר שלח את הילד לבדיקה אצל מוהל מומחה (שהתברר בהמשך כגניקולוג) טעה, משום שהיה עליו לשלוח אותו לרופא ילדים מומחה.
מהי גבול סמכותו של בית הדין הרבני<
פסיקת בית הדין הרבניראשית בחנו דייני בית הדין הרבני את שאלת סמכותם בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לדידם הענקת הסמכות הבלעדית לבית המשפט לענייני משפחה נתונה לו רק במקרים בהם לילד אין הורים ו/או אופטרופסים שיוכלו לקבל החלטה בגינו, במקרה דנן אין מדובר במצב בו לילד אין הורים, שכן יש לו שני הורים החלוקים בדעותיהם באשר לשאלת גידולו, ועל כן אין כל צורך בהתערבות מצד בית המשפט בשאלת גידולו של הילד. עוד קבעו דייני בית הדין הרבני כי עניין זה הנוגע לשאלת טקס הברית של הילד, מצוי בסמכותו של בית הדין הרבני מתוקף סמכותו בשאלות הגירושין בכללותן.
המשך קביעת בית הדין הרבני
עוד קבעו דייני בית הדין הרבני כי ביצוע ברית מילה הינו הליך כירורגי פשוט וכי הוא אינו כרוך בסיכון לבריאותו של הילד, שכן מדובר בפעולה שגרתית אותה עושה כל ילד יהודי, ועל כן אין מניעה לביצוע הפעולה. עוד נקבע בפסק הדין כי לא טרחה התובעת לצרף לטענתה חוות דעת רפואית המאשרת את טענתה כי מדובר בהליך המסכן את בריאותו של הילד.
.jpg)
