סמכות מעצר

כאשר עוצרים אדם מגבילים את הזכויות הבסיסיות שלו שבסיסה הזכות לחופש וחירות. עם זאת המעצר נעשה במטרה להגן על חתך גדול יותר באוכלוסייה ולממש את הזכות שלו לביטחון. עם זאת, המעצר נעשה ע"י גורמים המוסמכים לכך בלבד תוך ניסיון לשמור על כבוד האדם ושאר זכויותיו. הסמכות למעצר מחולקת לשתי קטגוריות: סמכות מעצר עניינית וסמכות מעצר מקומית.

מה הן סוגי סמכויות המעצר?
סמכות מעצר עניינית נוגעת לאיזה בית משפט יועבר הטיפול בעצור – המחוזי או השלום. באם לא הוגש עדין כתב אישום הסמכות תהיה אצל בית משפט השלום. באם מדובר לאחר הגשת כתב אישום תלוי בסוג העבירה והעם העונש המותאם לה הוא מעל או מתחת ל-7 שנות מאסר. באם מדובר בשלב ערעור על פסק דין הסמכות תינתן לערכאה הגבוהה יותר. סמכות מעצר מקומית מתייחסת לאזור בו ממוקם בית המשפט. הסמכות המקומית תינתן באם התקיימו התנאים הבאים באזור השיפוט של אותו בית משפט: העבירה, הליך החקירה ומיקום היחידה החוקרת. באם אדם במעצר ולא יכול להגיע פיזית למקום הנדרש סמכות השיפוט תעבור.

מתי קיימת סמכות המעצר ללא צו שופט?
קיימת עדיפות ברורה למעצר של אדם במתן צו בית המשפט. עם זאת, לעיתים, ייאלצו לעצור אדם בדחיפות ולא יהיה די זמן להוציא צו שופט שכן חיי הציבור בסכנה. עבירות שגזר דינן הוא עד 3 חודשי מאסר לא מצדיקות את הסמכות לעצור אדם. עם זאת, אם קיים ספק סביר שאדם ביצע עבירה שדורשת מעצר מפאת סיכון הסביבה תהיה סמכות למעצר ללא צו שופט.

באילו מקרים ניתנת הסמכות למעצר?
כאמור, הסמכות לעצור אדם ללא צו שופט היא מוגבלת. עם זאת קיימים מקרים בהם ניתן לעצור אדם כדלקמן: באם העבירה נעשתה בפני הסמכות העוצרת, באם יש חשש סביר שהחשוד יברח מהליכי החקירה או ישבש את הליכי המשפט במידה ולא ייעצר. במידה ויש חשש סביר שיהיה סיכון חיי הציבור. כמו כן עבירות שגזרן דינן הוא מאסר עולם, עבירות ביטחון, סמים מסוכנים ייעצרו באופן מיידי.