בית המשפט קבע כי אם אשר הענישה את בנה הקטן בצורה חמורה על ידי הנחת סכין רותחת על ידיו הקטנות לא תרצה עונש מאסר והיא הופנתה להליך שיקומי בלבד.
נסיבות המקרה מדברות על ילד כבן 9 אשר התנהג באופן לא נאות בבית הספר, האם אשר במטרה להעניש את בנה חיממה סכין מטבח והניחה אותה על ידיו של בנה הקטן, פעולה שגרמה לו לכוויות קשות שלוו בכאבים נוראיים והוא נדרש לטיפול רפואי דחוף. האם, שנסיבות חייה מלכתחילה היו קשות מנשוא, טיפלה לאורך השנים באחיה הקטנים וכן מצבה הכלכלי הקשה הקשה עליה את החיים באופן שגרם לה לתסכול ממושך.
התחשבות בנסיבות הקשות
שירותי המבחן אשר בחנו את עובדות המקרה לעומקם, העלו כי האם, אשר תכננה את המקרה בפירוט מראש, ביצעה את המעשה כזיכרון מאירוע טראומטי אותו היא חוותה בעודה ילדה, מעשיה נעשו תוך ניתוק מלא של ריגשותיה לילד ותוך רצון אמיתי לחנך אותו בלבד. הנאשמת חשה חרטה גדולה ובושה במעשיה תוך קושי עז לעכל כי אכן ביצעה מעשים אלה בעצמה. בנוסף, שירותי המבחן שמו דגש רב על מצבו של הילד, אשר סובל מנסיגה חברתית, לימודית ונפשית, מצב אשר חייב אותו להיכנס לשגרה טיפולית ארוכה.
בית המשפט קבע- שיקום עדיף על מאסר
קביעת בית המשפט בעניין האם
על אף חוות הדעת הקשה שניתנה משרותי המבחן, בשורה התחתונה קבעו הם כי הוצאתה מהבית ומאסרה יביא לנזק חמורה מהרבה מהימצאותה של האם בבית. את חוות הדעת קיבל בית המשפט וקבע בנוסף כי במקום עונש מאסר תעבור האם תהליך שיקומי נרחב שתפקידו יהיה להעניק לה טיפול בכעסים, עבודה על שליטה עצמית, דחיית סיפוקים ועוד. על אף ענישה מקלה זו הדגיש בית המשפט את חומרת המעשים וחוסר האפשרות של ילד בן 9 להתגונן מפני נחת זרועה של אימו.
עונש מאסר אינו תמיד העונש המתאים
בפסיקתו התחשב בית המשפט בעובדה כי המצב הכלכלי בבית קשה עד מאוד, וכן מצב היחסים בין בני הזוג קשה גם הוא, כך שיציאתה של האם מהבית לצורך ביצוע עונש מאסר ממושך יפגע בתהליך השיקום של הילד הנפגע עצמו. עוד התחשב בית המשפט בעובדה שמדובר במעשה חד פעמי, בגינו הביעה האם חרטה וברצונה העז להשתנות ולתקן את דרכיה השגויות בעתיד.