לפי פקודת הסמים, אדם שאינו מורשה בהחזקת סם אינו יכול להחזיק סם שהוגדר כמסוכן, ועבור אותה עבירה על החוק נקבעו עונשים חמורים. פעמים רבות, עורכי דין פועלים כדי לפסול הגשת תביעה לבית המשפט עקב קיום נוהל חיפוש שאינו תקין למשל.
התפישה, כי החזקת סמים קלים והשימוש בהם גוררת עונשים קלים יותר או הסכמה שקטה על ידי החוק להחזקתם, היא מוטעית בעיקרה, כיון שהחוק אינו מבדיל בין סמים קלים לקשים בהתכוונו ל"החזקת סם". החזקתו של כל סם באשר הוא אסורה על פי החוק, אולם ההבדל העיקרי נעוץ למעשה בפסיקות השונות של בתי המשפט בנושא. החקיקה המרכזית עוסקת בשאלת החזקת הסם, גידולו, ייצורו ושימוש בו. רשימת החומרים המסוכנים תופיע בתוספת הראשונה בפקודה, כשרשימה זו מתעדכנת מזמן לזמן.
כמות הסם המוחזק
ישנו עניין של כמות הסם המוחזקת – וישנה משמעות לכך. לפי פקודת הסמים ה נקרא "חזקה כמות" לכל סוג של סם. החזקת כמות של 3 יחידות LSD, 15 גרם מסוג קנבוס או 0.3 גרם קוקאין – נחשבת ככמות מקסימלית להחזקה לצריכה עצמית. על פי סעיף 31-3 אדם שמחזיק בכל סם שנמצא בתוספת השניה בכמות שעולה על הכמות המפורטת שלצידו, הרי שכבר אינו צורך לצריכה עצמית.
התייחסות החוק להחזקת סם
האם כמות גדולה של סמים יכולה לשמש לצריכה עצמית?עניין "חזקת הכמות" יכול להיסתר כאשר מנסים לענות על שאלה כמו החזקת כמות גדולה של סם – גדולה מעבר לכמות שפורטה בתוספת השניה, לצריכה עצמית. ישנם פרמטרים לסתירת החזקה: כמות החומר מול תדירות המשתמש, אופן ההחזקה ומה טיבה, עלותו של הסם מול מקור המימון שלו בהשוואה ליכולותיו הכלכליות של האדם ועוד נסיבות שיש בהן כדי לחזק את הטענה לשימוש בצריכה עצמית. יש לספק במקרה זה ראיות שתתיישבנה עם הקו האסטרטגי שטווים לקראת המשפט.
רמת הענישה
החזקת הסם לצריכה עצמית היא נמוכה באופן רב מאשר ענישה לשימוש מסחרי בסם. שימוש אישי בסם יכול לגרור עד שלוש שנות מאסר, ואילו שימוש מסחרי יכול להגיע גם עד 20 שנות מאסר או 25 שנים אילו זו עבירה פלילית, כמו הדחת קטין לשימוש בסם. מכאן, הקו האסטרטגי שבו ינקוט עורך דין פלילי שעוסק בתחום הסמים. בית המשפט יבחן את הטיעונים, את הראיות ואת נסיבות המקרה, ויחליט באם הגרסה של הנאשם מהימנה והאם התיישבה עם הראיות שהוצגו בפניו.
.jpg)
