לאלימות במשפחה פנים רבים ובמרבית המקרים התופעה הולכת ומסלימה, עד כדי החרפה וסכנה ממשית כלפי מי מבני המשפחה. כאשר מקרים אלו מדווחים לרשויות, ניתן לפעול ולקבל צו הרחקה לגורם המאיים.
האלימות במשפחה יכולה להיות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות מינית וכמובן – אלימות פיזית וברוטאליות. זו יכולה להיות צעקה והרמת קול, איום ופגיעה פיזית. משפחה הינה מערכת תפקודית שיש בה דינאמיקה, כשכל אחד מחברי המשפחה זקוק לעתים לסיוע בשעת משבר על מנת להיחלץ ממנו, כאשר במרבית מן המקרים, המשפחה יוצאת מאותו המשבר בכוחות עצמה, תוך שהיא נעזרת בסביבתה הקרובה. פעמים אחרות המשפחה נקלעת למשבר חריף יתר על המידה שגודש את הסאה, מרחיק לכת ומאבד שליטה עד כדי יצירת סיכון או מצב של הזנחה ואלימות.
לצאת מן השבי
זה עלול להתגבש לאט, ההתנהגות אשר משליטה טרור ואימה בבית והטריטוריה החמימה עלולה להפוך לבלתי נסבלת. האלימות היא תופעה שאינה מיוחסת רק לסביבה סוציו-אקונומית מסוימת – היא תוקפת בכל – בין בני זוג נשואים ובידועים בציבור, אלימות של ילדים כלפי ההורים או להיפך, אלימות שהיא בין אחים, בין קשישים לבני משפחה או למטפליהם ועוד.

הגנה על שלום המשפחה
להרחיק את מקור הסכנהישנם שירותי רווחה סוציאליים שניתן להתנהל מולם ולקבל סיוע במובנים ובמישורים שונים, ובמקביל, רצוי להסתייע בעורך דין על מנת להמציא מבית משפט את צו ההרחקה שימנע מאותו גורם להכנס לדירה שבה המשפחה או להתקרב אליה עד לטווח מסוים, להטריד את בן המשפחה בכל זמן, דרך ומקום וכן ניתן לדרוש גם ערובה להתנהגות טובה או להבטחת שלום בני המשפחה וכמובן – איסור על נשיאת נשק או צו החרמת הנשק שבידו.
גם במשפחות בני אותו מין
החוק מטפל גם במקרים שבהם "משפחה" או ידועים בציבור הינם למעשה בני אותו המין. במקרים אלו בן הזוג יכול לבקש צו הגנה. למניעת האלימות במשפחה. במידה שבית המשפט יסרב להיעתר לזו הבקשה, הרי שניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
החוק למניעת אלימות במשפחה
בשנת 1991 נכנס לתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה, והוא מסמיך את בית המשפט להוצאת צו הגנה כאשר בן המשפחה נוהג באלימות פיזית, נפשית ומינית כלפי בן משפחה ומסכן אותו באופן ממשי. הפעלת החוק יכולה להיעשות בכל בית משפט; בבית דין רבני, שרעי, של העדה הנוצרית ובבתי הדין הדרוזיים, בבית משפט לענייני משפחה ובבית משפט השלום.