מעמדו של חולה נפש או קטין

חוק הנוער מגדיר קטין למי שטרם מלאו לו 18 שנים במועד הגשת כתב האישום לבית המשפט. אותו קטין יישפט בבית המשפט לנוער המיוצג בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי. אותו דיון יתקיים בדלתיים סגורות – כלומר, חל איסור פרסום אלא אם ישנו אישר בית משפט. גם אם הוכח כי מדובר במעשים פליליים של הקטין, עדיין התגובה תהיה בהתאם למצבו של הקטין ולצרכיו הטיפוליים.

מזעור הנזקים שעשויים להיגרם לקטין:
ככל שמדובר בקטינים, המשטרה מחויבת לטפל או לחקור את הקטינים באמצעות חוקרי נוער או עובדים המוסמכים לכך. היות וחל איסור פרסום (וכן איסור צילום על ילדים עד לגיל 14) יש לפעול כדי שלא לאפשר פרסום בעניין. ילדים עד לגיל 12 לא ניתן לענשם, לכן אין ליטול מהם טביעות אצבע ואין להחשיד אותם במעשה עברה אלא לנהוג בהם כעדים. במידה ואין אפשרות לדחות את המעצר ישנה חובה להודיע לאחד מהוריו של הנאשם או למנהל בית הספר כדי שלא המעצר לא יראה כאיסוף לתחנת המשטרה. אם עוצרים קטין, חל איסור על כבילתו, אלא אם בטוחים כי היותו משוחרר מובילה לנזק עצמי או לסביבה, קיים חשש שהוא יעלים או ישבש ראיות ועוד.

אפשרות ייעוץ עם עורך דין
להוריו של הקטין שמורה הזכות יצירת עורך – דין הבקיא בנושא. במידה וההודעה לא הגיעה אל הוריו, ההודעה על עצירת הקטין תימסר לאדם קרוב אחר. אם ההודעה עלולה לפגוע בשלום הקטין – היא תימסר לקצין מבחן נוער.

מעמדו של חולה נפש
על פי החוק, חולה נפש הוא היעדר שליטה השווה ערך להיעדר רציה או חוסר שפיות. כלומר, באותו רגע לא הגיע למצב שבו התנהגותו מבטאת את רצונו, שכן לא היה יכול לשפר אותה במקרה זה. לכן, על- פי החוק נאשם במימד התנהגותי זה יכנס לבית חולים לחולי נפש.