הלבנת הון – כמה ולמה?

המדינה משתמשת במיסים  אלו כדי לממן את פעילותה השוטפת, וכן, כדי לבצע עבודות פיתוח, שדרוג מערכות כבישים, פרויקטים בתחום הביטחון, הבריאות ויתר משרדי הממשלה. מרבית גביית המיסים מתבצעת כסדרה אבל, למרבה הצער, קיימות הכנסות בסכומים נכבדים שאינן מדווחות ועליהם לא משולם מס כחוק - הון הזה נקרא הון שחור ובעליו מנסים להלבינו כל העת ולהפכו לחוקי בדרכים שונות.

היקף הלבנת ההון בישראל
על פי נתונים שונים בשנים האחרונות, היקף תופעת הלבנת ההון במדינת ישראל נע בין 20 ל50 מיליארד ₪ בשנה. הנתון הזה מסתמך על הערכות קרן המטבע הבינלאומית שקובעת שאחוז ההון השחור הכלל עולמי הינו בין 3% ל5%. יחד עם זאת, בשל חוסר יכולת לכמת מספרים אלו בגלל היעדר נתונים מדויקים, יש הסוברים כי היקף ההון השחור בישראל מגיע אפילו עד כדי 100 מיליארד שקל.  סכום זה הינו סכום גדול מאוד ויש לו השפעה של ממש על הכלכלה הישראלית ועל ההכנסות ממסים. ההשפעה היא במספר מישורים: הכנסה פחותה למדינה, ובנוסף כספים עלומים שמתגלגלים בשירותי ארגוני פשע מאורגנים, כספים שנועדו לשוחד פקידי ציבור, כספים המגבירים שחיתות ופשיעה כלכלית מאורגנת ועוד. 

הון שחור - הדרכים
הון שחור נוצר במרבית המקרים באמצעות מספר דרכים בולטות:

1. ביצוע עבודות ושירותים ללא הוצאת חשבונית או הוצאת חשבונית בסכום הנמוך מהמבוצע בפועל. 
   
2. ניפוח הוצאות - קנית חשבוניות שמשמעותה היא רכישה וירטואלית של מוצרים. 
   
3. כספים עוברים מיד ליד ללא פעילות עסקית של ממש - כך, ניתן גם לדווח למע"מ על עסקאות שהתבצעו כביכול ולקבל ממנו החזר כספי מע"מ שאין להם צידוק. 
   
4. ניפוח עסקאות יבוא ויצוא, פעילות בנדל"ן שם ניתן לזייף נתוני עסקאות, מסחר בחפצי אמנות שיש קושי להעריך את שוויים האמיתי ועוד.

כאשר מצטבר הון שחור בידי אדם פרטי או גוף הוא מנסה להלבינו בדרכים שונות על מנת שיוכל להשתמש בו ללא חשש מפני רשויות המס.

איך זה עובד בפועל?
הלבנת הון מתרחשת לרוב במספר שיטות כאשר אחת הפופולאריות ביותר היא באמצעות נותני שירותי מטבע בינלאומיים המסייעים ביודעין להטמעת כספי פשיעה במסגרת פעילותם הכללית. דרכים אחרת הן באמצעות תשלומים במזומן, העברות בינלאומיות, באמצעות "חברות קש", פעילות במקלטי מס, פעילות נדל"ן ועוד.

בעיית ההון השחור הינה בעיה כלל עולמית ומדינות שונות משתפות פעולה כדי להתגבר עליה. שיתופי הפעולה הינם בתחום המודיעיני, בקביעת תקנות משותפות לדיווחים על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, הסברה במדינות עצמן, הגברת האכיפה והחמרת הענישה. בכל הדרכים האלו ואחרות נוספות מנסים להתגבר על בעיית ההון השחור הכלל עולמית. אבל לא תמיד בהצלחה יתרה.