חתונה אזרחית בפראג

בחתונה אזרחית אין התערבות של הדת. במדינות העולם השונות יש שתי דרכים להתחתן: הליך דתי והליך אזרחי בהליך הדתי ניתן להתחתן על פי הדתות הנהוגות באותה המדינה, ואילו בהליך האזרחי ישנו רישום פורמלי אזרחי, וכיום לכל מדינה מתוקנת יש את הזכות ששמרה לעצמה לעדכן את בני הזוג במרשם האוכלוסין ללא קשר לחתונה דתית. בישראל החוק המנדטורי קובע כי השיפוט בעניין מעמד אישי יהיה שמור לבתי הדין הרבניים, ובשנת 1953 חוקק חוק רבני המחזק זאת ללא פירוט חוקי אלא על- פי תפישת ההלכה.

רק בישראל?
בישראל הליך החתונה המוכר במדינה הוא דתי בלבד. לפיכך נוצרות מעצמם מגבלות לבני זוג שאינם מאותה דת (נצרות, יהדות איסלאם ודרוזים) כמו גם מגבלות לאלו שדתם אינה מוכרת בישראל. בנוסף לכך- על אף אם שני בני הזוג הם מאותה דת, לא יוכלו להנשא בחתונה דתית פסולי חיתון מסיבות שונות, נישואין בין כהן ובין גרושה, נישואין בין כהן ובין גיורת ונישואין בין בני אותו המין.

חתונה אזרחית בפראג
המגמה לחתונה אזרחית כאפשרות נוספת הולכת ותופסת תאוצה. אם בעבר זו הייתה ברירת המחדל אל פסולי החיתון, כיום רבים חוסכים לעצמם את הלחץ המשפחתי הסובב סביב העניין ומעדיפים לעשות זאת מסיבות שונות: מרד כנגד הממסד הדתי, זכויות חוקיות, פסולי חיתון וגרושים ועוד. כדי להתחתן מחוץ לארץ ישנו צורך במסמך שנקרא נולה אוסטה, וצ´כיה היא אחת מהמדינות המתוקנות היחידות שמאפשרת חתונה לישראלים ללא מסמך זה. חתונה אזרחית בפראג מוכרת בארץ ישראל מתוקף הסכמים בינלאומיים בין המדינות ופסיקת ביהמ"ש העליון.

נישואין אזרחיים בישראל
נישואין אזרחיים שהתקיימו בארץ לא מוכרים על ידי משרד הפנים, ואף חוזה נישואין שנערך, נוסח ונחתם על- ידי עורך דין אינו בתוקף. המשמעות היוצאת מכך היא שלא תוכרו כזוג נשוי בעל זכויות של זוג נשוי ולכן בעניין הזכויות רצוי לערוך בכל – זאת הסכם נישואין אצל עו"ד משפחה.