עניין
גירושין של זוג בישראל הוא על – פי דרך הנישואין שלו. כך למשל אם נישאו דרך הרבנות, דמי המזונות יקבעו על פי פסקי דין הלכתיים (המשפט העברי ובהתאם לחוק תיקון דיני משפחה תש"ט 1959), בעוד שבמידה ויינשאו
נישואין אזרחיים עם הסכם נישואין כמו גם
הסכם גירושין, הרי שהחלוקה תהיה שונה לגמרי ברוב המוחלט של המקרים ובאופן שוויוני יותר. כך על- פי המשפט העברי, חובתו של האב לזון את ילדיו היא עד לגיל 15 גם אם שכרה של האם גבוה משלו וגם אם הינו חסר כל.
מרכיבי תשלום דמי מזונות
מרכיבי תשלום דמי מזונות אינם קבועים ומשתנים בהתאם לנסיבות. הם כוללים כלכלה – היקף ההוצאות יקבע על ידי בית המשפט בהתאם לצרכי הקטין, כאשר הלבשה והנעלה נכללים בתוך צרכים הבסיסיים של הקטין, דמי טיפול (כאשר לאישה לא משולמים דמי מזונות ישולמו לה דמי הטיפול עבור מעון יום, קייטנה וכו´), מדור, החזקת הבית וההוצאות הקשורות לאחזקתו, מסגרות החינוך של הילדים ובכלל זה חוגים ודמי כיס ועוד.
חישוב דמי מזונות
פוטנציאל ההשתכרות של האב אינו משנה את חישוב דמי המזונות.. הסכום המינימלי לפסיקה הינו 1,200 ₪ לילד ואינו משתנה בין אם מדובר באבא עשיר או באבא עני. דמי המזונות נקבעות על- ידי חלקם של הילדים בנכס, כלומר – ככל שישנם יותר ילדים, דמי המזונות גדלים. גם גודל הדירה ואיכות החיים באזור המגורים או שכר דירה שעליה האישה משלמת משכנתא משנים את חישוב דמי מזונות.
כיצד מוגשת תביעת מזונות על- ידי קטין?
באופן עקרוני, קטין יכול להגיש תביעה לדמי מזונות באמצעות עורך דין גם אם הוריו הגישו לפניו, גם אם הוריו אינם נשואים ואף אם האב לא מכיר בקיומו. פסיקת בית המשפט תונחה על- פי טובתו של הקטין בלבד.