איסור עישון במקומות ציבוריים

חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים חוקק ביוזמתו של ח"כ ארדן, אשר גרס כי מטרתו היא לשפר את האכיפה לחוק הקיים כבר משנת 1983. בכך ישראל מצטרפת לארצות הברית בחוק שבו אין לעשן בכל מקום שבו נמצא הציבור ואינו מוגדר כשטח פתוח – לרבות פאבים, מקומות עבודה, אולמות בילוי, אמצעי תחבורה ציבוריים ועוד. החוק נאכף בחלקו – בעיקר בעיר תל אביב שם נמצא רוב משקל הבילויים ומרכז הכובד של המוסדות הציבוריים.

מה החוק מחייב?
החוק מחייב את כל מי שנתפס להפסיק לעשן מיד. במידה ויתקלו בסירוב, על בעל המקום מותרת הקריאה לרשות הפיקוח המקומית. ניתן להפעיל את הרשות לאורך כל שעות היממה, ופרסום אמצעי הקשר לרשויות המקומיות נמצא גם באינטרנט שהוא נגיש לכל בכל שעות היום. החוק החדש מגדיל את האחריות ואת אמצעי האכיפה של החוק לגבי מי שנתפס מעשן כולל בעלי עסקים שנמצאו מעשנים בשטחם, והחמרת העונש בעניין.

מחויבותו של בעל עסק לגבי אכיפת החוק
החוק דורש בין השאר הצבת שלטים האוסרים את העישון בשטחו. אי תליית השלט או אי עשייה על מנת למנוע את העבירה על החוק גוררת בחובה קנס כספי ואף את הסנקציה לסגירת מקום העסק. סעיף 61 (א1) לחוק העונשין מדבר על קנס כספי על סך 12,900 ₪ למי שלא פעל כנגד מחזיק אמצעי עישון כל שהוא במקום קנס של 310 ₪ עד לתחולת תוקף החוק. הקנס למי שלא תלה שלט האוסר עישון: 67,300 ₪.

איך ניתן להוכיח ניסיון למניעת עישון?
ישנן דרכים רבות להוכחה כולל גביית עדויות מהנוכחים במקום ושימוש בחומר המוקלט של המקום. עורך דין הבקיא בתחום תביעות מסוג זה יכול לעזור להיחלץ מתביעה מסוג זה, במיוחד אם הינו מעורה בתקדימים בתחום זה.