הפרת הסדרי ראייה יתכנו על ידי ההורה המשמורן ועל ידי ההורה שאינו משמורן. המשמורת נקבעת על פי סעיף 24 לחוק הכשרות והאפוטרופסות תשכ"ב 1962. בין אם נישואי ההורים עדיין קיימים או בין אם אוינו, רשאים הם להסכים כיצד תתחלק ביניהם המשמורת על הילד הקטין, ומהן זכויות ההורה שאינו משמורן. על החלטה זו להיות מאושרת בידי בית המשפט כדי שניתן יהיה לערער על החלטה זו. במידה ולא באו שני ההורים לגבי החלטה זו ביחד מול בית המשפט, או שבאו לידי החלטה אם כי ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את טובת הקטין, על פי סעיף 25 לחוק.
מהם הסדרי הראייה הנהוגים?מקובל לקבוע מפגשים דו שבועיים למשך כמה שעות אחר הצהריים אולם לא יאוחר מהשעה 21:00 בלילה כשישנו יום לימודים למחרת. לגבי סופי שבוע, נהוג לחלק זאת למפגש בכל שבוע אצל הורה אחר לסירוגין. במהלך החופש הגדול, נהוג להגביר את כמות המפגשים של האב עם הילדים (שכן ההורה המשמורן הוא בדרך כלל האם), וטיול למשך זמן רב חייב להיות מאושר גם בידי ההורה השני. במידה ומדובר בטיול לחו"ל, ההורה שטס מפקיד כספי ערבות כדי שתהיה ערובה לכך שלא ייחטף למשל.
מה עושים במקרה של הפרת הסדרי ראייה?במידה וההפרה היא על ידי ההורה הלא משמורן, ההורה המשמורן יכול לפנות לבית המשפט באמצעות עורך דין לענייני משפחה לנקיטת סנקציות כלכליות, צמצום הסדרי הראיה ובקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט לפיה ניתן להטיל קנס על המפר את ההסדרים בכל פעם שהפר. במידה וההורה המשמורן הפר את הסדרי הראייה – ניתן לפנות לפקידת סעד, להגיש תלונה במשטרה, לפנות לבית המשפט על פי פקודת ביזיון ביהמ"ש ובמקרים קיצוניים – שלילת המשמורת.
ערעור על פסק דין משמורת
ככל שמשמורת היא בעצמה הסדר שנרקם באמצעות כלים משפטיים, כך ניתן לערער על הזכות למשמורת. כדי להוכיח כי יש לשלול או לצמצם זכאות להסדרי ראייה לילדים, רצוי להסתייע בעורך דין אשר בקיא בנושא זה.
.jpg)
