עברות זיוף

בעברות לזיוף ישנם סוגים שונים, אולם כל אחד מהם נחשב לעברה חמורה. היא יכולה להיות זיוף מסמכים, זיוף מטבעות או שטרות וכדומה. כיום בעידן הקידמה, ניתן לומר שקל מאוד לזייף, משום שישנה נגישות רבה לעולם המחשוב ולתוכנות מיוחדות המשמשים לזיוף דרכונים, אישורים, תעודות וחוזים, אישורים רפואיים, צוואות ועוד. כדי להיות מואשם בעברות זיוף, לא די בשימוש במסמך המזויף, אלא די בכוונה לזיוף או בעריכתו של המסמך המזויף לצורך הגשת עילה לזיוף מסמך.

עברות זיוף מסמך
לזיוף מסמכים יתכנו שלוש טכניקות זיוף: המצאת מסמך אשר לא היה קיים, זיוף מסמך תוך שינוי הפרטים הכתובים בו כך שהוא "אומר שקר על עצמו" או זיוף חתימה על מסמך ללא רשות (לדוגמה – ללא ההסמכה המתאימה). כל אחת מהעילות האלו עלולות להרשיע בעונש של עד שנת מאסר אחת בפועל. במקרה שבו המסמך זויף לצורך קבלת דבר – מה במרמה, הרי שהעונש "יצמח" לשלוש שנות מאסר בפועל.

ומה לגבי השימוש במסמך מזויף?
המקדם שאומר כי אדם מסוים פעל במודע בניגוד לחוק והשתמש למעשה במסמך המזויף (ללא קשר אם הוא זייף אותו אם לאו), ייגזר עליו דין מאסר והוא יואשם בעברה שנקראת "שימוש במסמך מזויף". העונש הצפוי הוא עד לשנת מאסר בפועל, 3 שנים אם המטרה הייתה לקבל דבר מה במרמה עקב השימוש במסמך המזויף ואף עד 5 שנות מאסר בפועל במידה והשימוש במסמך המזויף היה תחת נסיבות מחמירות.

כיצד בית משפט בוחן את מקרי הזיוף?
בתי המשפט נוטים לבחון כל מקרה לגופו, והיו תקדימים בעניין, על כן רצוי להתייעץ עם עורך דין בנושא, משום שגזר הדין לא נגזר מראש – פעמים רבות העבר הפלילי של הנאשם והנסיבות הם חלק נכבד משיקולי בית המשפט.