מהי עברת ביטחון?

עבירות ביטחון מיוחסות לעבירות שמפרות את בטחון המדינה. חוק העונשין התשל"ז 1977 מגדיר מהי עבירה פלילית. בין העבירות הפליליות נמנות גם עבירות ביטחון, כלומר – עבירות שעלולות לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל, ביחסי החוץ שלה או בסודותיה הרשמיים. אל העבירות הללו מצטרפים עונשים שונים אשר בזמנים שבהם מתרחשות פעולות איבה, העונשים ממירים ואף עלולים להגיע לידי עונש מוות. אנו נתקלים מדי יום בהתבטאויות שונות של עבירות ביטחון, שאת חומרתן לא תמיד ניתן אף לאמוד: הוצאת מחשבים ניידים משטח צבאי, צילום בבסיס צבאי כשברקע חומרים סודיים, צ´יטוט באינטרנט, פטפוט בסלולר ועוד.

הקטגוריות בהן נמנות העברות:
ישנן חמש קטגוריות: ריגול, בגידה, פגיעה בכוחות מזוינים וחשיפה של סודות רשמיים, ובכלל זה פגיעה בקשרי החוץ. בתוך כך ניתן לפרט כי גם שירות בכוחות האויב נחשב לעבירת בטחון, כניסה לשטח צבאי ללא רשות ועוד. עברת הריגול הינה אחת המובהקות, גם אם מדובר בהעברת מידע לאויב בדרך הרשלנות. רשלנות יכולה להתפרש באינספור מובנים – ומובן ה"חם" כיום הוא תחום האינטרנט, מכיון שבעזרתו הכל פריץ ונגיש.

סדר דין נוקשה בעברות ביטחון
סדר הדין נוקשה יותר כשמדובר בעבירות ביטחון, וישנה החמרה בענישה – כמו גם תוספת סמכויות לגורמי האכיפה לדבר. לכן ישנה משמעות למהירות שבה תהיה הפגישה מול עורך דין בנושא, משום שהממונה על החקירה עלול להורות על דחיית הפגישה (תחילה ב- 10 ימים ולאחר מכן ב – 21 ימים). במקביל, ישנה האפשרות שלא תתפרסם ידיעה בדבר מעצרו של החשוד עד 7 ימים מתחילת מעצרו או עד 15 ימים, הקצין הממונה על החקירה יכול להורות על מעצר של 96 שעות עד להבאתו בפני שופט ועוד.

מהו מעצר מנהלי?
מעצר מנהלי מתקיים על פי הוראה מראשות מנהלית (משרד הבטחון), ללא הכרעה שיפוטית, ללא משפט וללא כתב אישום. שר הביטחון מוסמך להאריך את המעצר המנהלי של חשוד בכל פעם מחדש לתקופה של עד 6 חודשים.