גבולות האחריות ברשלנות

כאשר ישנו ניסיון להוכיח כי נעשתה רשלנות מסוימת, בתי המשפט נוהגים להכריע בעניין באמצעות גורם חובת הזהירות, ובמקרים מסוימים באמצעות הקש"ס המשפטי. חובת הזהירות נקבעת על ידי ארבעה מעגלי זהירות השייכים לסיטואציה הנזיקית: סוגי הנזק, סוגי הניזוקים, סוגי המזיקים וסוגי הפעילות. שלילת חובת הזהירות נקבעת על ידי הגבלת מעגלי האחריות הללו. כיום קיימת גישה שמרנית באשר לאותה חובת זהירות שמגבילה ומצמצמת את תחומי האחריות של חובת הזהירות, אולם בראייה ארוכת טווח, ישנו נסיון להרחיב את אותם מעגלי אחריות.

שאלת האחריות
בדיני נזיקין נהגתה שאלת האחריות פעמים רבות. באשר לקיומה או לאי- קיומה יש לבחון על פי מספר אלמנטים: יש לבדוק מהי רמת האחריות של המזיק לתוצאות מעשיו, ומהי מידת שליטתו בתוצאות. ישנה סקאלה של אחריות – ממוחלטת, שבה ניתן לחייב אדם אף אם לא הייתה לו מודעות למעשה המזיק או שליטה בתוצאות האפשריות, דרך הרשלנות – שהינה סטייה מסטנדרט ההתנהגות הסביר, ועד לכוונה ולמודעות בפועל. במידה ונמצאה אחריות לביצוע עוולת נזיקין, יש לבדוק אם ישנו אשם תורן מצד הניזוק – במידה וכן, האחריות תופחת מעל לכתפיו של הראשון.

שאלת נזק כלכלי טהור
אין לשלול באופן גורף אחריות כלכלית, משום שאז ישנו הצורך להטיל רשלנות לפחות בחלק מהמצבים שבהם התרשלות היא אשר גרמה לנזק כלכלי. השאלה העולה כאן היא היכן לתחום את גבולות האחריות לנזק כלכלי טהור, כך שתוגשם מטרת האחריות מצד אחד, ומאידך גיסא אחריות זו לא תגלוש לכיוונים בלתי רצויים.

נזק בלתי ממוני טהור
פגיעה בכבודו של אדם ופגיעת צער, עגמת נפש וסבל ועוד נזקים דומים שאינם נגרמים מנזק פיזי – אלו הם נזק בלתי ממוני טהור. לאחרונה ניתן לומר כי הורחבו גבולות האחריות בעניין זה, תוך ניסיון לשמר את האחריות בגבולות הראויים לה. במידה ואדם חש כי עוולה מסוימת לא הייתה בתחום אחריותו, או לחליפין – נגרמה לו עוולה מסוימת, ראוי להתייעץ עם עורך דין נזיקין הבקיא בתקדימים משפטיים שנעשו בעניין כדי לבדוק איך ניתן לתקוף את גבולות האחריות בנושא.