גבולות הנזיקין והיחס בינהם

דיני נזיקין של היום, מקורם בפקודת נזיקין מנדטורית, אשר במהלך השנים פותחו לה פרשנויות שונות על ידי פסקי דין, ואלו עיצבו אותה הלכה למעשה. דיני נזיקין עוסקים במקרים שונים שבהם גורם (המכונה "המזיק") אשר גרם נזק מסוים נושא בחבות בגין אותו הנזק לגורם הסובל מנזק זה ("הניזוק").

עוולות מסגרת ועוולות ספציפיות
דיני נזיקין כוללים שתי עוולות מסגרת: עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה. אלו עילות בלתי – ספציפיות, כלומר –אינן מוגדרות באופן ישיר ועל כן לעתים יש להוכיחן על דרך השלילה. לצד אותן העוולות ("עוולות סל") ישנן עוולות ספציפיות שיש להן תשובה ישירה על פי החוק, והן מונות מטרדים, תקיפה, כליאת שווא, הסגת גבול ועוד. אותן העוולות נמדדות גם על פי האחריות החמורה והמוחלטת, על סקאלת אחריות מהחמורה (כגון עוולת הקניין) לבין עוולות או הסדרי אחריות מודרניים של אחריות חמורה או מוחלטת (מוצרים פגומים, תאונות דרכים, אחריות שילוחית ועוד).

עוולה נזיקית – מרכיבים
לעוולה נזיקית ישנו מבנה בסיסי מותנה באחריות לנזיקין, ממש כשם שהעבירה הפלילית מגדירה את תנאי האחריות הפלילית). לעוולה נזיקית ישנם שלושה מרכיבים: יש למצוא יסוד נפשי בהתנהגותו של האשם, את הנזק שגרם ואת הזיקה העובדתית (הקשר הסיבתי) ביניהם, כלומר – האם זה נעשה מתוך מעשה או מתוך מחדל שלאותו גורם, וכן מנסיבות אחרות אם אלו נדרשות. גם אם הייתה ידיעה למקרה, העניין נמדד אם הייתה כוונה (או זדון) או פזיזות.

חובת פיצויים בשל נזק
קיימים הסדרים רבים לחובת פיצויים בשל נזק. חלק מהם מוגדרים כעוולות וחלק אחר מופנה במישרין לפקודת נזיקין. ניתן ללמוד כי לא כל סיטואציה מצביעה בחוק על הסדר הפיצויים המתאים לה, וכי יש להתייעץ ולהסתייע בעורך דין מיומן לענייני נזיקין על מנת לחלץ את טובת העניין מתביעה זו.