אמירת דברים רעים

ניתן לייחס אמירתם של דברים רעים ללשון הרע ולהוצאת דיבה, כאשר הדברים פוגעים בשמו הטוב של אדם ובכבודו. במדינות רבות בעולם לשון הרע נחשבת לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית, ויש מקומות שבהם נאסר לדבר סרה או לשון הרע אף אם הדברים הנאמרים - יסודם אמת. מדובר בדברים שפרסומם עלולים להשפיל אדם יחיד או יותר (גם תאגיד) בעיני הבריות, עלול לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג מצידם. ההשמצה יכולה להיות בכינוי גנאי, בכתיבה, אמירה או כל פרסום אחר של דבר שקר שניתן להוכיחו. 

מקור חוק איסור לשון הרע
מקור החוק כמו חוקים רבים הוא בהלכה היהודית, מספר ויקרא (י"ט, ט"ז) "לא תלך רכיל בעמך". כלומר, לשון הרע יכול להתפצל למספר סוגים: לשון הרע, רכילות ואבק לשון הרע, כשהאחרון אלו בעצם דברים העלולים לגרור לידי  כך שאנשים ידברו לשון הרע. הוצאת שם רע, לעומת זאת היא פרסום דברי שקר על אדם אחר, אך לא נכללת באיסור על לשון הרע ויתכן שהיא אף חמור הממנו.

פרסום פוגע
כל פרסום היכול להיעשות בעל פה, בכתב או בדפוס, לרבות ציור, תנועה, צליל ובכל דרך אחרת. כיום, למדיה הממוחשבת יש גם תפקיד חשוב ביצירת מעמד חברתי או בפרסום, וכל ביטוי על שלל צורותיו במדיות השונות חשוף לתביעה מצד אותו גורם שנפגע. נחשפו לתקשורת לאחרונה מקרים שבהם אנשים שמו קץ לחייהם בעקבות גורם זה ועל כן מייחסים לו חשיבות עליונה בבתי המשפט, ודין פרסום פוגע שפורסם על אדם לאחר פטירתו הינו כדין פרסום פוגע על אדם שחי (אלא אם אין עילה לתובענה אזרחית או קובלנה).

מהי הענישה על כך?
הענישה על עברת פרסום פוגע, דינה מאסר עד לשנה אחת. על- פי פקודת הנזיקין האזרחיים 1944, פרסום פוגע הינה עוולה אזרחית וניתן לתבוע בו ללא הוכחת הנזק עד לסכום של 63,000 שקלים חדשים. לפני תביעה בגין אמירת דברים רעים, רצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בכל התקדימים האחרונים בנושא ולחקור מהן העילות כולן עליהן ניתן לתבוע.