חובת הגילוי

בסעיף 6 של חוק חוזה הביטוח מדובר על חובת הגילוי בעת הצטרפות לביטוח – כאשר ישנו דגש לביטוח חויים ולביטוח בריאות. בזמן זה, חברת הביטוח מבקשת לערוך הליך חיתום אשר במסגרתו חברת הביטוח תציג למבוטח באמצעות סוכני ביטוח או במישרין שאלון ביטוח חיים והצהרת בריאות בין היתר. המטרה הינה ללקט מידע חיוני אשר חסר לחברת הביטוח אודות אותו מבוטח על מנת לברר מה הן העובדות והפרטים הנחוצים להשלמת הערכת הסיכון בביטוח.

חובת תום לב
סעיף 12 לחוק החוזים התשל"ג 1973 קובע את חובת משא ומתן בתום לב. חובת תום לב זו אמורה לקראת כריתת חוזה מסחרי ודורשת כי כל צד באותו משא ומתן ידאג לאינטרסים שלו- הוא, אולם לא יפגע באלו של הצדדים האחרים למשא ולמתן. כמו- כן חלים עליו כל עקרונות החוזים ובכך הוא דומה לכל משא ומתן. העיקרון המנחה הוא יצירת איזון בין האינטרסים המנוגדים של שני צדדים בעת משא ומתן, כאשר לחובת הגילוי יש משקל רב בכך תוך הגנה על הפרטיות.

הסתרה בכוונת מרמה
סעיף 6(א) לחוק מחייב את המבוטח להימנע מהסתרה בכוונת מרמה אשר ידע כי הינו עניין מהותי. ברגע שחברת הביטוח תגלה זאת – הינה רשאית לבטל את החוזה בין הצדדים – כלומר לבטל את פוליסת הביטוח. סעיף זה כולל שלושה תנאים: הסתרת עניין שהוגדר כמהותי, המבוטח מודע לעניין היות הדבר מהותי וההסתרה נעשתה ב"כוונת מרמה".

האם הייתה התנגשות בין תום לב לכוונת מרמה?
כאשר חברת הביטוח מעריכה כי המבוטח עשה שימוש מול חברת הביטוח "בכוונת מרמה", הרי שחברת הביטוח רשאית לבטל את כל זכויותיו. אותו מבוטח יכול להסתייע בייעוץ ובייצוג של עורך דין לענייני חוזים אשר יעמוד על הדקויות ויוכל לטעון לאינטרס של צד המבוטח אותו היא מייצגת.