צמצמום סמכות בד"ר בעילה של שיקולים של טובת הילד

לכאורה, עניינים של ילדים, חלקם בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני. למשל, תיק מזונות ילדים, תיק החזקת ילדים – יש מרוץ סמכויות, אפשר לדון גם בבית הדין הרבני וגם בביהמ"ש האזרחי.

 אבל מה יקרה בבית הדין הרבני?
האם ישקלו את כל השיקולים לטובת הילד? האם הילד יזכה לכל זכויותיו, לפי האמנה לזכויות הילד? חוששים ממקרים בו אלה לא ייקחו בחשבון, ולכן מצמצמים את סמכות בית הדין הרבני. המקרה הכי בולט הוא של מזונות ילדים. מזונות ילדים ניתן לכרוך באופן מפורש, לפי ס´ 3 סיפא לחשבד"ר. בפועל, הפסיקה אומרת שאי אפשר לכרוך מזונות ילדים בתביעת הגירושין. מזונות ילדים ניתן לתבוע רק בערכאה האזרחית. לא ניתן לכרוך אותם בתביעת הגירושין, למרות שכתוב בסעיף 3 שכן שכן אפשר, בגלל החשש שמא בבית הדין הרבני יקפחו את טובתו של הילד בתביעה למזונות ילדים. למרות שהמחוקק אמר את דברו בצורה מפורשת, שאפשר לכרוך את מזונות ילדי הזוג, אי אפשר לכרוך כי ביהמ"ש בפסיקתו אמר שאי אפשר, זה בעייתי, יש חשש שהילד יפגע, שיעורי מזונות ילדים באותו תיק יהיו נמוכים יותר בבית הדין הרבני מאשר היה מקבל ביהמ"ש למשפחה.

 איך מגיבים לטענה זו נציגי הביהמ"ש ובית הדין?
בית הדין הרבני טוען שזו עלילה ולא נכון. הערכאה האזרחית אומרת שזו המציאות, ולכן לא ניתן לכרוך מזונות ילדים בתביעת הגירושין. הדרך היחידה להגיע לבד"ר תביעה למזונות ילדים היא דרך ס´ 9, הסכמה. מדובר על מצב בו שני בני הזוג מסכימים מראש לפנות אל בד"ר יחדיו, ואז הסמכות בעניין מזונות ילדים תדון בערכאה זו.

באילו מצבים אפשרי ששני בני הזוג יסכימו לכך?
הכי סביר שהם יסכימו כאשר שניהם מגיעים מרקע דתי-הלכתי. כשאין הסכמה לגבי בד"ר, הכתובת שלהם היא רק ביהמ"ש למשפחה. וזאת למרות מה שכתוב בחוק. אם זה לא היה בהסכמה, ורצו במרוץ הסמכויות, זה לא ניתן לכריכה.