תפיסת העולם הבסיסית היא שמי שצריך לדון בראש ובראשונה בסכסוכים בענייני משפחה בישראל הוא ביהמ"ש לענייני משפחה. לביהמ"ש האזרחי יש את הסמכות המקורית והשיורית בכל ענייני המשפחה בישראל, והיא מצויה בידי ביהמ"ש האזרחיים לענייני משפחה. סימן 47 לדבר המלך אמר, שהערכאה האזרחית, בזמנו לאו דווקא ביהמ"ש למשפחה, היא הגורם העיקר שצריך להכריע בסכסוכים בענייני משפחה בישראל. אם אתה לא יודע לאן לפנות, אם זה בית דין דתי או ערכאה אזרחית, אז המקום הטבעי שאליו מנתבים סכסוכים זה ביהמ"ש האזרחי. הגעה אל בית דין רבני צריכה הצדקה מפורשת ועל כן לא מדובר במהלך טבעי וישיר.
ביהמ"ש למשפחה הוא שונה מבימ"ש רגיל בכל מיני מובנים. ראשית, הוא מתמקצע רק בתחום של משפחה. המחוקק נתן הגדרה יחסית רחבה ל"ענייני משפחה", והיא נותנת פוטנציאל יחסית רחבה להתדיינות בענייני משפחה. לכאורה, גם סכסוך בין אחים שהם שותפים, יכול לדון בבימ"ש למשפחה, ולא רק הדברים הקלאסיים של חלוקת רכוש, מזונות, החזקת ילדים וכו´, בגלל ההגדרה הרחבה של החוק. בעיקרון, נתנו טווח מאוד רחב של שיקול דעת לשופטים לעסוק בענייני משפחה. בבית המשפט לענייני משפחה תמצאו יחידת סיוע לענייני משפחה. יש בה עובדי רווחה בעיקר, פסיכולוגים, והיא עוזרת לשופטים בניהול התיקים.
הבדל נוסף בין ביהמ"ש למשפחה לבית משפט רגיל נסוב סביב נושא סדרי דין וראיות. לביהמ"ש ניתנת האפשרות לנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". זה אומר, למשל, ששופט יכול להחליט לא לעשות דיון באולם, טעון עם הצדדים, ומלחמות של חוקרים פרטיים, אלא להגיע להסכמות ולהבנה בחדר השופט, כדי למנוע סבל מהצדדים והילדים. זה הליך לא שגרתי ששופט יכול לקיימו בכדי לעשות צדק ולהגיע לתוצאה הצודקת בנסיבות העניין?
כשהוקמו בתי המשפט למשפחה היו שופטים אזרחיים שאמרו שהמסר הברור הוא צמצום סמכות ביה"ד הדתי, למרות שבכתב המינוי של ועדת שינבוים אמרו לא לפגוע בסמכויות ביה"ד הדתיים. ולפי המגמה המרחיבה, גם סכסוך בין אחים שותפים אולי כלול. טען שופט בימ"ש לענייני משפחה בר"ג, הש´ גרניט, שהיום השתנו כללי המשחק, ואנו כבר לא משחקים את כללי המשחק הקודמים, ויש מגמה ברורה להרחיב מעל ומעבר את סמכות בתיהמ"ש לענייני משפחה. למשל, בעבר היה ברור שיש מרוץ סמכויות. אם הלך מישהו לבי"דר, הגיש תביעה לגירושין, כרך בה נושא מסוים, הוא קדם וזכה במרוץ הסמכויות, הוא הקדים ותפס סמכות בנושא הרכוש, החזקת ילדים וכו´, יש סמכות שיפוט ברבני. אומר גרניט, היום המצב השתנה ואינו כך.
בעיקרון, בימ"ש למשפחה לא אמור לפגוע בביה"דר גם בגלל שקיים עיקרון שנקרא "הכיבוד ההדדי בין הערכאות", כל ערכאה צריכה לכבד את חברתה ואת סמכות השיפוט שלה, ולא ראוי שיהיו מאבקים וחוסר כבוד בין הערכאות
שם | |
1111111111 | |
נושא | |
2222222222 | |
תוכן | |
3333333333333 | |
![]() ![]() |