הסמכות המיוחדת של בתי המשפט האזרחיים לגבי זוגות מעורבים

מקרה שיש אדם שיש לו אב יהודי ואם נוצרייה. האדם הזה, לפי המבחנים הדתיים-היהודים של השתייכות דתית, הוא לא יהודי כיוון שהיהדות לא מזהה אותו כיהודי כי אין לו אימא יהודיה. הנצרות הולכת לפי הטבלה לנצרות, לא ברור במקרה הזה אם הייתה הטבלה, וזה הולך לפי קריטריונים אחרים ולא אם/אב, אז נאמר שלא ברור אם הוא נוצרי או לא נוצרי. האדם הזה, שהוא לא יהודי לפי מבחני היהדות ואנו לא יודעים אם הוא נוצרי או לא כי זה לא ברור, הלך והתחתן עם בחורה יהודיה. מבחינת המבט של היהדות, הבחור הזה ביצע נישואי תערובת כי הוא לא יהודי שהתחתן עם יהודיה. לפי ההלכה של המשפט העברי, נישואין בין יהודי לבין לא יהודי הם void, בטלים, זה חסר כל תוקף.

מה אומר החוק בישראל על זוג מעורב שנישא בנישואי תערובת?
יש כל מיני אפשרויות לנישואין אזרחיים, כמו נישואי קפריסין גם. הזוג נמצא בישראל, והשמחה לא שוהה במעונם. הם לא יכולים ללכת לבית דין רבני, כי הוא מטפל רק בשני יהודים. נניח והיינו יודעים שהיא בטוחה נוצרייה והוא יהודי , בית הדין הרבני הוא לא הכתובת, וגם בית הדין של הנצרות הקתולית לא מטפל בהם כי בסמכותו לדון רק בנישואין בין שני נוצרים קתולים. לכאורה, אין מי שידון בסכסוכם.

אז אם כין, מי ידון במצב זה?
הכל לכאורה כיוון שקיים סימן 55 לדבר המלך סיפא, שהוא בעצם איזה פתרון שהמחוקק המנדטורי, והוא מדבר על זוגות מעורבים. יש כאן את הפתרון של זוג מעורב שרוצה להידיין בכל זאת בערכאה אזרחית בעניינים מסוימים שנוגעים אליה, הערכאה האזרחית בענייני נישואין וגירושין לא דנה, אבל היא יכולה לדון בעניינים אחרים, אבל היא כן יכולה לדון, גם אם הזוג היה לא מעורב, בהחזקת ילדים וכד´, במצב שבו יש מרוץ סמכויות.

אז מה בכלל רשום בסעיף 55?
ס´ 55 לדבר המלך, לפי הפרשנות של ביהמ"ש העליון בהלכת פרוכטר, אומר את הדבר הבא: זוג מעורב יכול ללכת ישר לערכאה אזרחית, קרי בימ"ש לענייני משפחה בישראל היום, להידיין בסכסוכים, בלי תיווך אפחד. אם הם רוצים להידיין בעניין החזקת ילדים, חלוקת רכוש, ילכו לשם בהסכמה.

האם יש עוד אופציה?
זוג מעורב יכול להגיע לבי"ד דתי, אם שני הצדדים או אחד מהצדדים רוצים בי"ד דתי. איך יחליט הנשיא? נניח ואחד רוצה את ביה"דר והשני רוצה את ביהמ"ש למשפחה. אם שניהם רוצים את הרבני, זו יותר סיבה בפרקטיקה של העליון כן לקבל את זה, אבל הוא יבדוק את התוצאה כדי להבין למה הם רוצים לקבל את זה. נניח הם רוצים ללכת לרבני, כי כך הם יקבלו פס"ד הצהרתי שהנישואין האלה מבוטלים ולא היו מעולם, יכול להיות שאם שניהם רוצים בי"ד דתי בגלל התוצאה, הנשיא יכול להתייעץ, ולאשר את זה. אבל, אם הם רוצים בי"ד דתי, אבל זה יעשה קטסטרופה ביניהם, הנשיא לא יסכים. כאשר הם לא מסכימים ביניהם, כמעט תמיד הנשיא ישלח לביהמ"ש למשפחה, כי הוא נחשב לניטראלי, ויצטרך להיות נטל הוכחה מאוד גבוה להפנות למשפחה במקום ביה"ד הדתי שאחד מהצדדים רוצה אותו.