סייגים לכשרות עדות קרובים

כיום יותר ויותר משפחות ובני משפחה מוצאים את עצמם באופן שאינו מתאים להתנהלותם השגרתית בהליך של חקירות פליליות או אחרות. בני המשפחה מעידים בעיקר בעבירות הצווארון הלבן כמו עברות מס, הלבנת הון, עברות מכס ועוד ולעתים מעידים בחשד לעברת אלימות. במסגרת אותן החקירות, הגוף החוקר מזמן את בני הזוג או את בן המשפחה לגביית עדות או מטעמים טקטיים חקירתיים אשר מנהלים את החקירה כך שהם משכנעים את הנחקר שלא להקשות על התנהלות החקירה ולהודות, כפי שהחוק מאפשר להם, בעברות שבוצעו על ידם.

עדותו של בן משפחה
עד לאחרונה, לא הותרה עדותו של בן משפחה כנגד אדם ממשפחתו, וזאת כדי למנוע את הריסת התא המשפחתי לכל צורותיו. כיום, האינטרס החברתי לחשיפת העברות הפליליות, עברות הצוואר הלבן ועוד גובר על האינטרס לשמר את התא המשפחתי בכל מחיר ומזמן את שולחנו את בני המשפחה לחקירה. זימון בני משפחה לפני הגשת כתב האישום מותרת וישנו ניתול של העניין לפתור אותו עוד בטרם הוגש כתב האישום.

סייגים לכשרות עדות קרובים
סעיף 2 לפקודת הראיות התשל"א 1971 קובע בנוסח החדש את הכלל שעל פיו "הכל כשרים להעיד ובכל משפט", כלומר – אין אף בן משפחה שהוא פסול מלהעיד כנגד בן משפחה אחר. לעומת זאת ישנם סעיפים 3 ו-4 שקובעים למעשה שני סייגים לכך: הראשון הוא עדות אדם לחובתו של בן זוגו, השני הוא עדות הורה וילד אחד מול השני. כשמדובר בעדות הגנה ולא תביעה, הרי שהורה יכול להעיד לטובת ילדו ובן זוג יכול להעיד לטובת בן זוגו.

רשימת חריגים לכלל אי הכשרות
כאשר מדובר בעברות בתוך המשפחה כמו למשל עברות מין ועברות אלימות  הרי שכאן אין לפסול את עדותו של בן המשפחה אל מול בן משפחה אחר משום החמצת תכליתו של הכלל. יש להיעזר בעורך דין מתאים על מנת לגבש אסטרטגיית חקירה על פי התקדימים בחוק.