עורך דין פלילי כתנאי לחקירה משפטית

שלביה של חקירה משפטית ידועים בעיקר לעורך דין פלילי, אולם האם גם האזרח הקטן מודע לתהליכים הנהוגים בה, כן כמוהו מי ששרוי בהליכי החקירה? בשונה מתוכניות הטלוויזיה המספרות בעיקר על הליכי החקירה כפי שהם נהוגים באמריקה, בישראל נהוגה מערכת משפטית אחרת שמאפשרת הליכי חקירה שונים במקצת. מי ששרוי בתוך הליכים אלו – ראוי שידע את מקומו בהליך. על- כן, מרגע שאותו חשוד נאסף לחקירה, יש בידו הזכות לקרוא לעורך דין בא- כוחו, על מנת להתייעץ איתו לגבי הדרך האסטרטגית, לבנות את עדותו וכן להבין מה ההליכים הצפויים לו.

חקירה סמויה או חקירה גלויה?
בשעה שחוקרים פרטיים מנהלים את חקירתם באופן סמוי – מה שקורה במרבית המקרית על מנת לנצל את המומנטום, אלו עושים זאת במטרה "לקשור את הקצוות" ולמצוא כיווני חקירה ורגישויות חקירה עוד בטרם יהפכו את החקירה לגלוי. ברגע שחקירה הופכת לגלויה, ישנה הזכות לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי באופן פרטי או בשירות הציבור. רצוי להקדים תרופה למכה ולהקדים ולשכור שירותים אלו עוד בזמן שיש חשד לקיומה של חקירה סמויה.

חשדנות מול חשד
עוד מתחילת החקירה, המשטרה בדרך כלל מנפחת את סעיפי האישום מול אותו חשוד, אולם כמעט לעולם החשדות אינם נשמרים עד לסוף החקירה. ככל שהחקירה הולכת ונמשכת סעיפי החקירה "נושרים" ממנה, צצות עדויות חדשות וחשדות נוספים, ראיות חדשות וגילויים. בזמן שהמשטרה לעתים משתמשת בתרגילי חקירה בכדי לכפות על החשוד האשמות, על החשוב להוכיח מעבר לכל ספר כי מדובר בהפרה של החוק, באמצעות עורך דינו.

כיצד לחמוק מהפללת שווא?
הפללת שווא, או לפחות מסירת אמת סותרת כדי שהחשוד יתפתה לענות ולספר את האמת שלו, היא עוד אחת מהשיטות החלקלקות של בלשי המשטרה כדי לגבות עדות מחשוד. עורך דין ינחה את מרשו לענות רק על מה שנשאל ולא לספק מידע מעבר לזה, ולא להודות באופן אוטומטי על אף שזכרונו אולי נפגע, ללא משפט.