אשפוז כפוי

ישנם שני מסלולים לאשפוז בכפייה על פי החוק לטיפול בחולי נפש. ישנו אשפוז פלילי כפוי ואשפוז אזרחי כפוי, כאשר אשפוז פלילי כפוי הינו לפי צו בית משפט בנלווה להפסקת ההליך הפלילי כנגד החולה. הפיקוח על אשפוז זה, בדומה לאשפוז אזרחי כפוי, נעשה על ידי הועדה הפסיכיאטרית. מטרת צו האשפוז בהליך פלילי מאפשרת את הטיפול הרציף והמסודר בחולה וכן כן ניתן לשמור על הגנת הציבור מפני הסיכון שנובע ממחלתו של המאושפז (אשר זו הביאה אותו לביצוע אותה עבירה פלילית שבגינה קיבל צו אשפוז כפוי מידי בית משפט).

תוקפו של צו אשפוז כפוי
במחלה, לא ניתן לצפות מראש את הזמן שבו מסוכנות החולה תפחת, כלומר – הסימפטומים ידוללו וניתן יהיה לומר כי אין עוד צורך בטיפול הכפוי בבית החולים. על כן ניתן לומר, כי משך האשפוז הכפוי אשר נובע מצו בית משפט אינו תחום בתוך זמן. מאידך ניתן לומר כי ישנם אלמנטים של מידתיות וסבירות שבהתקיימם במידה הנכונה ניתן לומר כי המטופל כבר אינו מסוכן. יתר על- כן, לצו אשפוז כפוי יש אולטימאטום על פי טיב העבירה שיוחסה לו בחוק, או שהייתה יכולה להיות מיוחסת לו הורשע בה.

הועדה הפסיכיאטרית
בסעיף 28 לחוק כתוב, כי על פי בקשת מנהל או החולה, ועדה פסיכיאטרית תתכנס לפחות אחת לחצי שנה על מנת לדון בהתקדמות במצבו של המאושפז.  בתקופת הצו, ניתן גם לאשר למאושפז יציאה לחופשה – תוכל לעשות זאת על פי התנאים שתקבע, או כחופשה ללא תנאי.

ערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית?
ניתן לערער באמצעות עורך דין על החלטת הועדה הפסיכיאטרית בפני בית המשפט המחוזי. הערעור יוגש בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה החלטת הועדה. הועדה חייבת להתייחס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – על כן אי קיום החוק עשוי לבטל את החלטת הועדה או לשנותה בהתאם.