החזקת סמים לשימוש אישי

"שימוש עצמי בסמים" הפך באחרונה לטיעון – המפלט האפשרי אצל רבים מאלו שנמצאו באמתחתם כמויות של סמים קלים או קשים. פקודת הסמים עוסקת בייצורם של הסמים והכנתם, הפקתם, החזקתם וכן השימוש עצמו בסמים מוסדר. כן היא עוסקת בעניין הדחתם של קטינים לצורך השימוש בסמים וכן ההעברה שלהם מאדם לאדם. החוק אינו מבדיל בין סם לסם, אלא על פי ההיבט של הכמות המוחזקת, כלומר – גם אם החוק מגדיר כמות של עד כ- 15 גרם למריחואנה ולחשיש, ועד ל – 0.3 גרם להרואין ולקוקאין, הרי כשהמקרה נדון בבית המשפט הכמות נבחנת אם הינה סבירה לשימוש אישי.

צרכים אישיים או צרכים מסחריים?
כאשר מדובר בכמות מוחזקת של סם, חלה האבחנה מתי הוא משמש לשימוש אישי (על פי אותן כמויות) או לשימוש מסחרי. יודגש כי גם שימוש אישי הינו עבירה חמורה, אולם יחד עם- זאת אופן הענישה מבחין בין צורך האחזקה. העונש שמול שימוש אישי מגיע עד לשלוש שנות מאסר, בעוד העונש על שימוש מסחרי יכול להגיע עד לעשרים שנות מאסר. כשמדובר בהדחתם של קטינים לשימוש- מדובר על עונד של 25 שנות מאסר.

נסיבות השימוש
מול ההגדרה הברורה שמציב החוק לשימוש בסמים, עומדות נסיבות המקרה שהוביל לשימוש בסם. כל שימוש עצמי שונה ממקרה למקרה ונגרם מסיבות אחרות. כשמדובר בנאשמים שהינם חסרי עבר פלילי העניין נמצא מהותי מבחינת הענישה – לדוגמה כשניתן להוכיח שהחזקתו של סם הייתה שלא לשימוש עצמי, ניתן להגיע לאי- הרשעה ועל כן למנוע גם את הענישה.

סיוע עורך דין במקרה שימוש בסמים
עורך דין טוב לעבירות סמים ידע כיצד לסתור טענה על פיה הסם הוחזק שלא לצריכה עצמית. עליו להוכיח למשל את היכולת של הנאשם לקנות את הסם ואת הנסיבות שהביאו לאופן השימוש בסם (נסיבות חיים קשות ולא כעבריין אשר פוגע בחברה ועוד).