אפליה במקומות הבילוי

לאחרונה ניתן למצוא במקורות המדיה השונים סיפורים וגם מקרים שבהם מבלים שהגיעו על מנת לחגוג במקום בילוי מסוים נתקלו בסירוב מצד הסלקטור העומד בחוץ ולכאורה ממלא את תפקידו. יד הדמיון נטויה והתירוצים משתנים: "ערב סטודנטים", "מסיבה סגורה", "מסיבה פרטית" ועוד. המתנה קצרה בחוץ מספרת כי אורחים אחרים ממשיכים לזרום בשערי הכניסה למקום ואף ללא בדיקה לעומק בתוך רשימת המוזמנים, מצב שמוליד את המסקנה כי לסלקטור יש יד וסמכות להחליט את מי להכניס למקום.

השפלה ואפליה
ההמתנה מחוץ לאזור האירוע בעוד האחרים נכנסים למקום מבלי שיאלצו לעבור את אותו שלב עלולה לגבות עגמת נפש והשפלה כבדה. מעשים אלו, בין אם הם נעשים באופן חד פעמי או באופן סדרתי, נוגדים את הוראות החוק לאיסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים ולמקומות בידור, התשס"א 2000. התוצאה היא שבמקום לבחור את האישים שעשויים לתרום לאווירה במקום ולתדמית המקום – על פי גרסאות בעלי המקום, כאשר האחרים נותרים מאחור – מעשה הסלקציה מנוגד לחוק.

חוק איסור הפלייה
חוק איסור הפלייה במקומות ציבוריים מראה כי אם הנתבע (בעל המקום, תאגיד וכו´) מסרב להכניס קבוצה מסוימת שמתאפיינת על ידי דת מסוימת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, קבוצה דתית, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות – הדבר אומר כי נעשתה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין יחולו עליהן בכפוף לאותו החוק.

הסנקציות לעניין זה
סעיף 5(ב) לחוק איסור האפליה קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק בשל כך פיצוי של עד כ- 50,000 ₪ ללא חובת הוכחת נזק ולכל מבלה בנפרד. עניין זה נועד בין השאר להוות הרתעה לנתבעים בגין כך, אולם עורך דין נזיקין הבקיא בפסקי הדין האחרונים עשוי לשנות או להפחית את ערך הקנס בהגשת כתב הגנה העונה על טיעוני התביעה.