תנאים לאישור הסדר גישור על ידי בית המשפט

תפקידו של גישור הוא לייצר פיתרון לטווח ארוך בין הצדדים. המגשר הוא הכתובת הניטראלית שבה הצדדים נעזרים כדי להגיע לפיתרון המוסכם על שני הצדדים שייטיב עם כולם באופן שווה לכל נפש. המגשר – או עורך דין מגשר פועל למן הטלפון הראשון שקיבל בעניין ועד לאישורו בבית המשפט ולקבלת תוקף של פסק דין. השאלה היא האם הליך גישור יקום אך ורק מכוח הפנייתם של הצדדים להליך על ידי בית המשפט, או שמספיקה הסכמת הצדדים לפנות למגשר בכדי שיופעלו דברי החקיקה על הליך גישור? ישנן מספר גישות לעניין.

הגישה הצרה
אותה גישה גורסת כי ישנה השלכה באשר למקור הפניית הסכסוך לגישור, כאשר כיום מוכרים שלושה מקורות הפנייה עיקריים: יוזמת בית המשפט לאחר שנפתחו הליכים משפטיים, יוזמה פרטים של אחד הצדדים או שניהם ללא החלת תקנות הגישור על הצדדים, ומקור הפנייה משולב – כאשר הצדדים פנו להליך גישור בטרם יפנו להליך המשפטי. ביחס לשלושת מקורות אלו, הגישה גורסת כי רק כאשר הופנו הצדדים לגישור באמצעות בית משפט או בית דין – יחולו תקנות המשפט.

הגישה המאפשרת
על פי הגישה הזו, תוגש בקשה למתן תוקף של פסק דין לצורך המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסכם הגישור או מי מהם. בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך וכן פרטי הסדר גישור. אל בקשר יש לצרף את הסדר הגישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לבין המגשר וכן תצהיר לאימות העובדות שמשמשות יסוד לבקשה.

תקנה 9 לתקנות הגישור
תקנה 9 לתקנות הגישור מציבה תנאים מצטברים כאשר שילובם גם- יחד יאפשר מתן תוקף של פסק דין מאת בית המשפט. התנאים הם: הגעתם של הצדדים להסכם גישור, הגשת ההסדר בכתב, פירוט כל התנאים שלפיהם יושב הסכסוך, חתימת בעלי הדין על הסכם הגישור וחתימת המגשר בנוסף לאישורו, הודעתו של המגשר בדבר הגעתם להסדר וכן הגשת עותק ממנו לבית המשפט.