נוצרים מקרים בהם במהלך טיפול משפטי מתגלה חוסר שביעות רצון מאופן הטיפול בתיק על ידי משרד
עורכי דין הראשוני ונוצר רצון להחליפו בעורך דין ממשרד אחר. לפני שעושים זאת ישנם כמה שיקולים שצריך לקחת בחשבון כמו כדאיות כלכלית, השלב בו מצוי הטיפול המשפטי בתיק ועוד, שיקולים שהינם בעלי משמעות רבה בקבלת ההחלטה בנושא. במרבית המקרים, בעת החלטה על שכירת שירותיו של עורך דין נחתם הסכם בינו ובין הלקוח שמפרט את תנאי ההתקשרות וכולל את גובה שכר טרחתו של עורך הדין את ההתחייבויות ההדדיות השונות של הצדדים. לכן במקרה בו מסתיימת ההתקשרות בהחלטת הלקוח (וגם בהחלטת עורך הדין שמחליט לעזוב את הטיפול בתיק) יש צורך לפעול על פי תנאי ההסכם הראשוני שנחתם.
בודקים את שכר הטרחהגובה שכר טרחתו של עורך הדין שנקבע בהסכם ואופן התשלום הוא אחד הנושאים המהותיים בתהליך ההחלטה על מעבר. בתחום הנזיקין נקבע לרוב שכר הטרחה בדמות אחוזים מסכום הפיצוי המתקבל התום הטיפול בתיק. במידה והוחלט על סיום ההתקשרות באמצע התהליך המשפטי על הצדדים להגיע לכימות שווי עבודתו של עורך הדין עד לשלב הפרידה ולהעריכה בכסף. האפשרויות העיקריות במצב כזה הן חישוב שעות העבודה שהושקעו מצד עורך הדין בטיפול בתיק או קביעת סכום גלובאלי שישולם לו בהסכמת שני הצדדים. יחד עם התשלום של שכר טרחה לעורך הדין החדש נוצר מצב בו משלם הלקוח שכר טרחה כפול שעלול להיות בסיכומו של דבר גבוה מן המקובל בשוק ויש לקחת זאת בחשבון. בתיקים קטנים יחסית לרוב לא יהיה כדאי לבחור באפשרות זו בשל חוסר השתלמות כלכלית.
שלב הטיפול המשפטיזהו שיקול משמעותי נוסף שיש לבחון שכן ככל שמדובר בשלב מתקדם יותר של ניהול התיק כך יקשה על עורך הדין החדש ללמוד את הפרטים האמורים בו ולמלא את תפקידו כנדרש. נוסף לכך יקשה עליו לתקן טעויות שנעשו על ידי עורך הדין הקודם ויש ויהיו הבדלים בראיית המקרה ואופן שיטות העבודה הדרושות לטיפול בתיק בין שני
עורכי דין.