הוכחת עוולת רשלנות

המושג רשלנות הינו מושג המתקשר בהקשרים משפטיים למספר תחומים. אנו מכירים בעיקר את צירופי המילים רשלנות רפואית, רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות, רשלנות מקצועית ועוד. בתחום דיני הנזיקין מושם דגש רב על הוכחת הרשלנות שחשובה הן מבחינת פסק הדין והן מבחינת קביעת גובה הפיצוי. לפי האמור בדיני הנזיקין אדם הניזוק וסובל מפגיעה בעקבות רשלנות שהוכחה יוכל לדרוש פיצוי ולתבוע את המזיק שבעקבותיו נגרמה הפגיעה. כאמור יש להוכיח רשלנות על פי קריטריונים קבועים בכדי להביא לפיצוי שאינו מגיע באופן אוטומטי. שלא כמו במקרי רשלנות פלילית, במצבי רשלנות נזיקית מספיק להוכיח את עוולת הרשלנות בכדי לזכות בתביעה. הפסיקות בענייני נזיקין ופקודת הנזיקין המנחה אותן הביאו לשורה של תנאים ומבחנים הקובעים רשלנותו של אדם.

קיום עוולת רשלנות
הוכחה של קיום עוולת רשלנות תתקיים כאשר יחולו ארבעה תנאים מצטברים שהם קיום חובת הזהירות, הפרת חובת הזהירות, קיום קשר סיבתי וכמובן קיום נזק. בית המשפט יבדוק באופן עקרוני את עניין מהות הפגיעה ויחליט אם אופיו של המזיק מחייב זהירות כלפי הניזוק ובאופן פרטני יותר עבור המקרה הספציפי האם היה מקום לנקוט זהירות קונקרטית בנסיבות האמורות. במידה והגיע בית המשפט למסקנה כי אכן היה מקום לדבר ייבדק האם במקרה האמור הופרה חובת הזהירות כלומר לא ננקטו כל אמצעי זהירות במטרה למנוע את הנזק. בשלב הסופי יבדוק בית המשפט האם קיים קשר בין הפרת חובת הזהירות לנזק והאם הוא ישיר או עקיף. הבדיקה תתרחש במישור העובדתי שתבדוק את ההתרחשות המציאותית שהובילה לנזק ובמישור המשפטי שיבחן האם נקיטת אמצעי זהירות היתה מונעת את התוצאה הסופית.

כלי עזר לבית המשפט
ארבעת התנאים הללו שכוללים את הבדיקות והמבחנים הדרושים משמשים ככלי עזר בידי בתי המשפט ומאפשרים להם להכריע בדבר הטלת האחריות הנזיקית במסגרת עוולת הרשלנות עבור כל מקרה ספציפי וכמו כן משמשים כמערכת איזונים ובלמים הכוללים בתוכם גם מדיניות חברתית כמו שיקולי מוסר וצדק.