הודאה חופשית ומרצון

הודאה רשמית במשפטים אזרחיים נמסרת בכתבי הטענות. הכלל הוא שהיא יכולה להתקבל בכל שלב, ויש לה השלכות על הדיון הסופי. מטרתה של הודאה פורמאלית היא לפטור את הצד השני מלהוכיח עובדה כל שהיא. הודאה רשמית במשפטים פליליים היא הודאה שנרשמת בכתב בתגובה לכתב אישום במסגרת הליך מקדמי ("הקראה"). בהודאה זו, הנאשם יכול להכחיש את הכול או להודות בחלק מן העובדות, כמו גם בכול העובדות. אם נאשם הודה בעובדה, היא אינה עוד טעונת הוכחה על פי סעיף 154 לחוק הדין הפלילי (למעט חריגים מסוימים).

מהי הודאה חופשית ומרצון?
במידה ונאשם מודה בעובדות כי עבר עבירה – עדות זו תהא קבילה אך אם בית המשפט ראה כי מדובר בהודאה חופשית ומרצון ויש עד שמעיד על כך, וזאת על פי סעיף 12 לפקודת הראיות תשל"א 1977. "חופשיה ומרצון" – רוצה לומר כי לא נתקבלה בעקבות לחצים כל שהם – בין אם בנפשו של הנחקר או בין אם אמצעי לחץ חיצוניים ששללו ממנו את היכולת לבחור אם למסור את הודאתו אם לאו.

האם פגיעה ברצון חופשי פוסלת הודאה?
לא כל פגיעה ברצון החופשי של נחקר תביא מיידית לפסילת ההודאה שנמסרה, אלא רק אם נגרמה פגיעה משמעותית אשר ביכולתה לשבש את כושר בחירתו של הנחקר. כמו- כן פגיעה ברצון החופשי יכולה להיות גם הודאה שהושגה שלא כדין – באמצעים הוגנים או באמצעים פוגעים שלא כדין בזכויות יסוד, וגם אם נתקבלה ראיה שעלולה לפגוע באופן משמעותי בזכות הנאשם להליך הוגן שלא בתנאי פסיקת ההגבלה, הרי שאז לבית המשפט ישנה זכות לקבל שיקול כזה או אחר באם לפסול את ההודאה או את הראיה.

האם מי שנגבתה ממנו הודאת שווא יכול להתגונן?
בוודאי. ישנם אבות פסילה שבחזקתם לא מתקבלת הודאה של נאשם, וזכותו הראשונית לטפל בעניין זה באמצעות עורך דין מטעמו. מבין אבות הפסילה: שימוש באלימות ואיום לאלימות, שיטות חקירה בנוסח שבירת רוחו של הנחקר, שימוש בגידופים ובהשפלות, תחבולות, הבטחת טובות הנאה ועוד.