הסכם ממון מחייב לא רק את הגבר

הסכם ממון הוא אמצעי בעל תוקף חוקי למניעת סחטנות, לשמירה בהמשך על רמת החיים לאחר שינוי הסטאטוס בין שני בני זוג ויש לו עוד משמעויות שקשורות גם בילדים שנולדו להם. הסכם ממון הוא בעל תוקף גם בשלב הנישואין, אם בני הזוג מעוניינים בכך, אולם אמור לבוא לידי ביטוי בעיקר כהקדמת תרופה למכה לימים שבהם כבר לא צפויה להיות הסכמה הדדית בין השניים אף על פי שבנו את ביתם ביחד, ואולי אפילו יצרו עסק משותף.

הסכם ממון- מתי רצוי לעשות?
את הסכם הממון רצוי לעשות לפני החתונה ולא אחרי. לפני קביעת מעמדם כבני זוג נשואים, יש ללכת לעורך דין (נוטריון) על מנת להצהיר בפניו כי זהו הנספח לכתובה שלהם, ועל סמך זה הם מתחתנים. כאשר עורכים את הסכם הממון לאחר החתונה, הישות המוסמכת לאישור ההסכם הוא בית המשפט לדיני משפחה.

הסכם ממון מחלק את הרכוש על פי החלטת שני צדדים
עניין הסכם הממון הוא לחלק את הרכוש על פי החלטה מרצון של שני בני הזוג, כלומר – עליהם להגיע להסכמה בדבר זכויותיהם וחובותיהם אחד מול השני. כך יוצא שהרכוש יכול להיות מחולק באופן שוויוני או כפי שהוא נראה לנכון בעיני שני בני הזוג לאחר שדרכיהם נפרדו. כך למשל בעל חייב במזונות האישה כל עוד הם נשואים על פי ההלכה, אולם לאחר פרידתם יוכל הבעל לתבוע מאשתו דמי מזונות בגין הכנסות שיש לה מנכסים שבבעלותה.

מתי ישנן עילות ששוללות דמי מזונות לנשים?
בנישואין הלכתיים, אישה שבגדה בבעלה וזוהי העילה המוגשת לגירושין, לא תוכל לדמי מזונות. כמו- כן, אישה שסיכלה את קיום מצוות הדת ועניין זה הפריע לנושא הגירושין, כמו למשל אישה "מורדת" (והבעל מציין זאת בתום לב), הרי שהאישה תהיה משוללת בדמי מזונות.