שופט אמור להיות הסמכות הראשונה אשר ביכולתה להכריע לכאן או לכאן, על כן רוחשים לה יראת כבוד מסוימת אשר לעתים כה מסנוורת וגורמת להנהון הראש בעיניים עצומות לכל אשר תפסוק. לאחרונה חל שינוי תפישתי בנושא, ורבים מאלו שהפסידו והיו מאוכזבים מתוצאות משפט הבינו כי ניתן לטעון כלפי שופט כי גרם לרשלנות שהפכה לנזק. לשופטי בית המשפט ישנה אמנם חסינות מפני תביעות על "עוולה אשר עשה בעת מילוי תפקידו השיפוטי", אולם ניתן לעקוף אותה על ידי תביעה כנגד המדינה – בעילת האחריות השילוחית.
ההבדל שבין שירות גרוע לרשלנות
כאשר אזרח קיבל תוך קשרו מול מערכת המשפט שירות גרוע, משמע- אי עמידה בזמנים או סחבת, יחס בטון מסוים ועוד. גם אם אדם ניהל באמצעות מערכת המשפט – משפט אשר נמשך ונסחב שנים על גבי שנים באופן מתסכל עד כדי כך שכבר לא היה רלוונטי, לא ניתן לתבוע אז לרשלנות. לכל היותר היה זה שירות גרוע שטעון שיפור. מצד שני, משך זמן בלתי סביר שלוקח לשופט לכתוב פסק דין ומעכב את כל הליך המשפט – זהו פרט שניתן לטעון בעבורו לרשלנות שופט.
צמצום אפשרות תביעת שופט ל"מקרים חמורים מאוד"
על מנת שניתן יהיה לתבוע שופט בגין אחריות שילוחית באמצעות המדינה, יש צורך להגדיר את עניין התביעה ל"מקרה חמור מאוד" – כשישנה רשלנות בוטה שלא ניתן להתעלם ממנה. מי שמחליט אם העניין חמור מאוד או לא הוא המדינה. כאן סמכותו של שופט אובדת, והפרצות בחוק מאפשרות לעורך דין מיומן ומשופשף לעקוף את סעיף 8 לחוק הנזיקין הגורס כי לא תוגש תביעה בגין עוולה של אדם שעשה במהלך מילוי תפקידו השיפוטי.
מה הטיעונים לטובת תביעת שופט בגין רשלנות שיפוטית?
הטיעון המוביל הוא זה אשר מעוניין לשמור על השופטים ערניים ושואפים להענקת שרות טוב ומקצועי, רגיש ובזמן. החסינות הרווחת כיום מאפשרת לשופטים לפסוק ולהסתתר מאחוריה אף אם ההחלטה אינה מדויקת, ואינה טובה למערכת המשפט משום שאין ביקורת מאזנת למערכת. על כן החסינות אינה מקיימת תדמית טובה למערכת המשפט. משפט פלילי
שם | |
1111111111 | |
נושא | |
2222222222 | |
תוכן | |
3333333333333 | |
![]() ![]() |