איחור באבחון סרטן השד- רשלנות?

קודם כל- לא כל גוש בשד הוא גוש חולה בסרטן, ישנן תופעות נוספות שסממניהן מזכירים זאת. ניתן להבדיל בין הסוגים השונים באמצעות בדיקת אולטרא סאונד או באמצעות בדיקת דופלר, MRI, ישנו גם צילום רנטגן מיוחד (ממוגרפיה) או בדיקה ידנית ועוד. מחלת סרטן השד תוקפת את בנות המין הנשי אולם גם את בני המין הגברי, ויש להיות ערניים לסממנים המוזכרים במדריכים. ידוע, כי אבחון מוקדם של סרטן בכלל וסרטן השד בפרט יכול לסייע בטיפול יעיל במחלה ויכול למנוע לא רק תמותה, אם כי גם את מיגור התפשטות הגרורות הממאירות ולחסל אותן.

מתי זו עילה לרשלנות רפואית?
כאשר מטופלת מתלוננת על גוש בשד, היא מופנית לסדרת בדיקות שונות שתחילתן אצל כירורג שד בדרך כלל. מכאן ואילך, האחריות לאבחון מתגלגלת בין שרשרת הרופאים אליה מופנית מטופלת ויכולה להתבטא בחוסר אבחון, אבחון מאוחר או אבחון שגוי של סרטן השד – כמו למשל שלב התפשטות "זניח" או בחירה לא נכונה מבין שיטות הבדיקה או הטיפול הנהוגות, וזה יכול להיות הערכה שגויה של היקף הכריתה להסרת הגידול.

מתי מדובר ברשלנות רפואית?
על מנת להוכיח רשלנות רפואית, יש להוכיח כי נגרם נזק מוחשי, הייתה חובת זהירות לגורם המטפל ולא קיים אותה מול המטופל – וכן ישנו קשר בין הנזק לאי – הזהירות. קופת חולים יכולה לטעון כי אין לה חובה כזו או אחרת כפי שיוחסה לה בכתב התביעה לעקוב אחר תוצאות בדיקת אולטרא סאונד, וכי החובה חלה על המטופל להעביר את תוצאות הבדיקה לרופא המטפל – לכן נדרש עורך דין בדיני נזיקין שיודע להוכיח שכן, או לסתור את הטענה של קופת החולים.

לא הצליח? אפשר לערער!
ישנם מקרים שיוצרים תקדימים בפסקי דין ומגדירים מחדש את הרשלנות רפואית: גם במידה שבית המשפט דוחה את הטענות של התובעת - ישנו סיכוי שיקבל את הערעור שטוען כי כל ההתנהלות שבה נוהג דרך קבע המוסד הרפואי קלוקלת וכי יש לראות בכך רשלנות רפואית גרידא.