פגמים צורניים בצוואות

על מנת שצוואה תהיה קבילה בבית המשפט וחוקית, עליה להתקיים על פי התנאים אותם מכתיב חוק הירושה התשכ"ה 1965. ישנן ארבע דרכים מקובלות: בכתב, בעל- פה, בפני עדים ובפני רשות. בכל אחת מדרכים אלו ישנן דרישות צורניות שמעיקות לצוואה זו תוקף והכרה במסמך או בתוכן כצוואה. החוק, אשר "בישל לעצמו את הדייסה" , פותר גם את השאילתות הנוגעות למה שעושים באם ישנו טעם לפגם בצוואות אלו.

אילו טעמים לפגמים ישנם בצוואות?
ישנם פגמים רבים שפוגעים בשלמות עריכתה של צוואה. זאת יכולה להיות חתימת המצווה כמו גם חתימתם של העדים, תאריך הצוואה, כשרות העדים ועוד. אלו יכולות להיות משיכות קולמוס בלתי אמינות, או מצד שני רצונו האמיתי של בעל הצוואה. איך מבדילים אם – כן, ומאפשרים לצוואה להתקיים על- אף הפגמים שלא אמורים להשפיע עליה.

מהם הטעמים המנחים לקיים צוואה למרות שהיא מכילה פגמים?
כשצוואה קיימת ואין ספק באשר לאמיתות התוכן שבה, ואף אם בנוסף לזה ישנם פגמים צורניים בצוואה עצמה – כמו נושא החתימות, תאריך הצוואה, חתימה בפני שני עדים ואישור שני עדים מאותו המעמד ואף אם היה זה עד קטין כמו גם עד פסול – דין, בכל מקרה ניתן לשקול את קיומה של הצוואה בחיוב על פי בית דין.

פגמים ניתנים לתיקון על ידי בית משפט
בית המשפט רשאי לתקן צוואות שנפלו בהן הפגמים הבאים בין השאר: צוואות בעדים – כשהעד חותם בצוואה ולא בתצהיר, כשלא קיים כלל תאריך בצוואה, כאשר הנוסח משתנה מ"זוהי צוואתי", ואפילו כשהעדים חותמים במועד מאוחר יותר ממועד עריכת הצוואה. צוואה בעל פה מאפשרת לרשום רישום מאוחר יותר של זכרון דברים, צוואה בכתב יד יכולה להכיל תאריך מוטעה. רצוי להתייעץ עם עורך דין מתאים על מנת לערוך צוואה ללא טעויות- כדי שזו תתקיים ללא עיכוב.