תקיפה בעבודה אמורה לעמוד במספר מבחנים עד אשר תוגדר ככזו. בהגשת תביעה לתקיפה בעבודה, מנסים לנתח את כל הגורמים: את אופי העבודה ואת עיסוקו של הנפגע – מעמדו וסמכויותיו, מהי זהות הפוגע – האם הוא עובד לשעבר שניסה להתנקם בבעל תפקיד, מהו אופיים של קשרי העבודה, מה היה המקום ומה הזמן בו ארעה התקיפה ועוד. ניתן להתוות את רוח השיפוט בנושא על פי "הלכת זילברשטיין": במידה והרקע לתקיפה הוא אישי- אף על פי שנתבצע בזירת העבודה, התקיפה לא תוכר כתאונת עבודה.
מה לגבי תקיפה בעבודה שיזומה בידי עובד אחר?
במקרה שמדובר בתקיפה אלימה ופיזית, יש להגיש תלונה במשטרה, ניתן להגיש תביעת נזיקין על ידי עורך דין כנגד העובד התוקף וכן לתבוע את המעסיק בגין הנזקים שהעובד גרם בגין התקיפה. האם היא תוכר כתאונת עבודה? על חוקר המשטרה לבדוק זאת, כמו גם על החוקרים מטעם הביטוח. עורך דין מנוסה יוכל להציג זאת מן הזוית הנכונה היות ותביעה כזו יכולה להדחות באם תוכר כתקיפה על רקע אישי.
מה באשר לתקיפתו של עובד על ידי אדם אלמוני?
דוגמה לכך ניתן למצוא במסגרת שירות לקוחות לסוגיו: עובד מסוים מעניק שירות (טלפוני, פרונטאלי) ללקוח, אשר מגיע עד למקום העבודה של העובד ודוקר אותו, בגין סיבה לא ידועה. כאן מופעלת בדרך כלל המשטרה וחוקרים פרטיים המסייעים לביטוח הלאומי. במידה והמקרה יוכר כאירוע של תאונת עבודה, העובד יפוצה בכספים מטעם הביטוח הלאומי.
האם תקיפה מינית בעבודה היא גם תאונת עבודה?
תקיפה מינית אשר קרתה בשטח העבודה או על ידי עובד נוסף (במיוחד אם יש לו סמכות גבוהה יותר מן המותקף) תוכר כתאונת עבודה שניתן להגיש עליה תביעה לביטוח לאומי. תקיפה זו מצריכה טיפול גופני וגם טיפול נפשי, ועל אלו ניתן לתבוע בין השאר.
שם | |
1111111111 | |
נושא | |
2222222222 | |
תוכן | |
3333333333333 | |