זכויות היוצרים בצילום עיתונות – למי?

אנו מוצאים צילומים רבים שמפורסמים במדיות השונות של העיתונות – הכתובה והמקוונת. נדמה, כי כל מה שמצוי באינטרנט הוא פרוץ לשימושו של הגולש, אולם בפועל, חלים על התמונות חוקים בנוגע לזכויות יוצרים, כאשר הפרה שלהן גוררת קנסות ועונשים הקבועים בחוק. בחוק המנדטורי משנת 1911 בסעיף 1 של חוק זכויות היוצרים, נקבע ונטבע מהי למעשה זכות יוצרים. מדובר על הזכות לפרסם יצירה, להעלות אותה על הבמה, להוציא אותה לאור, להעלותה על גבי תקליט, להמחיז אותה ועוד. היא יכולה להיות עצמאית או בהשראה מסוימת ממישהו אחר, ובלבד שיש בה מידה של מקוריות וביטוי פיזי.

זכויות יוצרים של צלמי עיתונות – "זכות שלילית"
זכות שלילית היא הזכות למנוע מאחרים את עשיית השימוש באותה יצירה מקורית, אלא אם הושגה הסכמה מאת בעל הזכות המקורי, ולכן חשוב לברר לפני שימוש בכך – מי הוא למעשה בעל הזכות, ולטובת העניין נחלץ סעיף 5-1 לחוק שקובע כי בעל הזכות יהיה מי שיצר יצירה מקורית, וכדי להיות זה הוא צריך להוכיח את זה במקרה של סכסוך.

מתי הזכות מופרת?
כדי להבין שנעשתה הפרה, חשוב להבין את הסעיף השני לחוק, כאשר אדם או גורם אחר עושה שימוש באותה יצירה ללא נטילת הרשות של בעל הזכות, או שעושים בה שימוש לצרכים מסחריים. לטובת העניין ישנם חריגים: אם כמובן ניטלה הרשות מבעל הזכות, אם מדובר בטיפול הוגן לצורך מחקר עצמי, כמו גם ביקורת וכן הלאה.

צלם העיתונות – בעל הזכות, למעט חריגים
החריגים בסעיף 5 לחוק שמאפשרים שימוש ביצירה למרות העדר הסכם כל שהוא בין המשתמש לצלם העיתונות, למשל כשמדובר בפיתוח של תמונה או צילום והנגאטיב הוזמן על ידי אדם אחר בממון, כל עוד אין חוזה אחר בעניין ניתן לעשות כן, וגם במקרה שבו בעל הזכות עובד אצל גורם אחר (לדוגמה – מערכת עיתון), והיצירה נוצרה תוך המסגרת של החוזה בין היוצר למעסיק.