הלבנת הון במשפט הפלילי

עבירה על חוק איסור הלבנת ההון שונה במהותה מעבירות הון. תחילת ההבדל נעוץ במהות העבירה, ובהמשך מערכת החוקים לעבירות אלו שונה לגמרי. עבירה של איסור הלבנת הון מתייחסת לפעולה או למספר שלבים של פעולות שבו יש שימוש ברכוש אסור, כלומר – רכוש שטופל בדרכים של פשע ומקורו של הרכוש הוא בעבירות חמורות כמו למשל זנות, סחר בסמים, זיוף כספים, סחר בנשק, שוד וגניבה ועוד. אם השלב המקורי של הרכוש היה השגתו באמצעים פליליים, הרי שהוא עובר תהליך כדי להפוך כשר למהדרין.

שרשרת תהליך ההלבנה
השרשרת מתחלקת לשלוש חוליות: שלב ההשמה – בו הכסף מוחדר אל המערכת הפיננסית, שלב הריבוד, שהו מטשטשים את מקור הכסף והשלב השלישי שהוא שלב ההטמעה, כשהעבריין משתמש בכסף לצרכיו ולניהול אורח חיים "חוקי" לכאורה כשמשתמשים עוד ועוד בכסף המולבן. המונח המקצועי לאותן עבירות שהביאו להשגת הכסף נקראות "עבירות מקור", אולם ישנן עבירות נוספות בשרשרת כמו למשל הקמת חברת קש על מנת שיהיה אפשר לשמור על הכספים בתוך המערכת שהן גם נחשבות לעבירות פליליות, נפרדות.

איך עוקבים אחר כסף שהושג דרך עבירות מקור?
כדי לעקוב אחר תנודות הכסף, יש צורך ליצור "אזור סטרילי", כלומר אזור שיש בו פיקוח על המוסדות הפיננסיים שבהם מתחלפים הכספים ותיעוד של הכספים שהתחלפו בהם. אם החוק דורש דיווח (באמצעות דרישות מס וכיו"ב), הוא מצליח ליצור מערכת לתיעוד החלפות כספים, ואפילו ליצור "נקודות ביקורת" שההון חולף בהם.

מה העונש על הלבנת הון?
החוק קובע כי מי שעשה פעולה ברכוש – במישרין או בעקיפים או שעשה פעולה ברכוש ששימש לביצוע העבירה או שאפשר את ביצוע העבירה ומטרת הפעולה הייתה להסתיר את זהות בעליו, את מקורו, את מיקומו ו את הפעולות שנעשו בו צפוי למאסר של עד 10 שנים, קנסות כבדים וחילוט רכוש – ועורך דין פלילי הוא הכתובת להתייעץ איתה כדי להגיע לגזר דין מקל בנושא ולעסקאות טיעון.