רשלנות רפואית פסיכיאטרית

שבועת היפוקרטס דורשת כי הרופא ידבק במלאכתו כמיטב יכולתו כדי להביא לגהה גופנית ונפשית , ולעתים שני התחומים שלובים זה בזה. מדי יום נערכים טיפולים פסיכיאטריים בארץ וברחבי העולם, כאשר במסגרתם נחרצות החלטות רפואיות. במסגרת אותן החלטות שנתונות בידי בני אדם בעצמם, עדיין ניתן לומר – גם בימינו לצערנו ואולי משום ריבוי תרופות שונות מתחדשות, כי שגיאות רפואיות הן עניין שגור. שלבי השגיאה יכולים להיות בזמן האבחנה – עיכוב באבחנה או אבחנה שגויה, מתן טיפול או פתרון שאינם הולמים את אופי הבעיה או עיכוב של הטיפול לבעיה.

רשלנות רפואית עקב שגיאה
ישנו גבול דק שנמתח בין שגיאה רפואית לבין רשלנות רפואית על פי ההגדרה. רק כאשר מגיעים למצב של רשלנות רפואית על פי הגדרה (ולאחר מתן חוות דעת מרופא מומחה, כי ישנו סיכוי סביר להתרחשות רשלנות רפואית) ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית אשר כל העילות נבחנו על ידי עורך דין לרשלנות רפואית ונמצאו יעילות למשפט.

"הרופא הסביר"
כדי להשוות בין מצב שבו לא הייתה כל ברירה אלא להעניק את הטיפול הזה כמו שהוא נעשה ומול מקרה שבו היו ברירות אחרות לאותה הסיטואציה, בית המשפט דן בסוגיה על פי פסקי דין אחרונים שנערכו בנושא, על פי עדים מומחים ועוד. במידה וישנה חריגה בהתנהגות מזו שהרופא הסביר היה נוקט בה, הרי שיש פה עילה לכאורה לרשלנות רפואית.

מה קורה כשניתנות תרופות לא מתאימות או בעלות מינון שגוי?
תופעת הריטלין נפוצה כיום ונמצאת על הפרק כבר מספר שנים, ויכולה לשמש דוגמה יעילה לבעיית המרשם הפסיכיאטרי השנוי במחלוקת. הפסיכיאטר חייב לדעת אם ישנן תרופות נוספות לריטלין ומה הן, חייב להיות מודע לתופעות הלוואי האפשריות ולסיכונים האפשריים.