צו תפיסת נכסים

תפיסת נכסים הינה חלק מהליך משפטי, שבו כונס נכסים משתלט על הנכס במטרה לבצע בו את מטרתו, או מצב ברכוש כחלק מהמשפט העברי, ובו לאחר שהמנוח נפטר, מחלקים את נכסיו בין היורשים וכך גם הזכויות על הנכס. המצב של תפיסת הבית היא מצב הביניים לפני שהנכסים מחולקים בין כל האחים או היורשים של המנוח – והם מחזיקים בנכס במשותף. במצב זה, הבעלות על הנכס היא כללית. כל עוד הבעלות היא כללית, כל אחד מהיורשים יכול להתפרנס מתפוסת הבית – רק לצורך צרכיו הרגילים ולא המיוחדים.

אילו תנאים יש לצורך מתן צו תפיסת נכסים?
הסעד ינתן אך ורק בנסיבות קיצוניות, ושישנן ראיות מהימנות (לכאורה) אשר ממחישות את החשש כי הנתבע עלול להשמיד את הנכס או להעלימו. במידה ותקרה העלמת נכסים, קיום הליך תפיסת הנכס יואט, או שמעוניינים להמנע משיהוי למשל, יופעל צו תפיסת נכסים (באמצעות עורך דין). אם מיצו את האפשרויות האחרות לצורך השגת ראיות או אם הצו אמור להכנס לתוקף כדי לאתר מסמכים בנכס, אז לא יותר הצו.

אלו סייגים לצורך מינוי תופס נכסים קיימים?
על פי תקנה 387 ג´ ניתן למנות את הסייגים למינויו של תופס נכסים. ישנו ניגוד אינטרסים, באם בין בעל הדין לתפיסת הנכס ובין מי שהוא מבעלי הדין כל קשר שהוא – אישי או מקצועי. זאת למעט מקרים בהם הושגה הסכמה של בעל הדין למינוי או אם בית המשפט סבור כי הקשר אין בו פגם להמשך ההליך.

איך מבצעים את הכניסה לחצרים?
הכניסה לחצר, החיפוש והתפיסה תתבצע לפי תקנה 387 ד´, הקובעת כי לפני הכניסה לחצר הנכס יש להודיע לאדם אשר נגדו הצו את הצו עצמו, וכן להסביר מה משמעותו של הצו. על אותו נותן הצו ליידע את בעל הדין כי זכותו להתייעץ עם עורך דין. כמו כן, התפיסה תיעשה בנוכחות אחראי ושני עדים.