הטיפול בנוער עבריין מטרתו בדרך כלל להביא את הנוער לכדי מצב של שיקום או שלא לחזור על אותן עברות. העבירות שבוצעו על ידי קטינים עד לגיל 18 שמדווחות למשטרה ומטופלות על ידה מוערכות בכ – 15% מכלל אחוזי הפשיעה בישראל. ישנן שלוש אפשרויות על פיהן מסתיים טיפול בתיק פשיעה של קטין: הראשונה היא סגירתו של תיק תביעת קטין (תיק א´), השניה היא סגירתו כתיק חקירה משטרתי (פ"א) או העברתו לרשויות של התביעה ביחד עם המלצה להגשת כתב האישום בעניין אותו קטין.
מה מערכת המשפט צריכה לקבוע?
הסגרת החשד או קביעת האשמה לנער/ה החשודים בעבריינות נוער מובילה אל מערכת המשפט אשר אמורה לקבוע מבחינתה אם הנידון הוא נער בן טובים אשר מתפקד בחברה, לומד או עובד ששגה ומעד באופן חד פעמי, באופן שמוביל בני תשחורת רבים לבדוק את הגבולות, או האם מדובר בעבריין מתהווה, או באירוע שהוא קצה הקרחון, ומתחת לפני השטח זו התנהלותו הטבעית.
הגמישות להוכיח כך או אחרת
הקלות היחסית בין הובלת תיק תביעה לידי זיכוי אולי אפילו עוד לפני שהגיע לבית המשפט שעומדת בניגוד גמור להבדלים בין התוצאות האפשריות (זיכוי מול האשמה ועונשה הנגזר מכן) מחייבת התייעצות עם
עורך דין פלילי שעוסק בתחום הנוער. אותו עורך דין יודע לצייר את המקרה באופן הנחוץ על מנת להקל על הנער ככל הניתן את העונש או את ה"כתם" אותו יישא למשך שארית חייו.
עניין של שיקום או טיפול
ניתן לעתים להגיע לפשרה בעניין הענישה – ככל שבית המשפט רואה כי ישנו סיכוי גבוה יותר לשינוי התנהגותו של הקטין בעתיד – ישלח אותו לתוכנית של טיפול ושיקום, על מנת לשנות את מסילתו של הנער בחייו.