החקירה של פעולה קרימינלית היה מאז ומתמיד מהלך קשה, מאחר ומבצעי הפשע בדרך כלל נעלמה עם ביצוע הפשע. במקרים רבים, מבצעי הפשע מתכננים את מהלכיהם בקפידה זמן רב לפני ביצוע הפשע, על מנת למנוע מהרשויות לתפוס אותם. טביעת אצבע הינה אחת מהדרכים הכי בטוחות כיום לזיהוי הפושעים, ועד היום לא נמצאה דרך לזייף אותה.
בנק טביעות אצבע
בנק טביעות אצבע היה יכול לעזור לרשויות המון במלחמתן נגד הפשע, שכן בעזרתו היה ניתן לזהות פושעים רבים במהירות. מצד שני, במדינות מפותחות, האזרחים מודעים מאוד לזכות לפרטיות וצנעת הפרט וכיצד יצירת בנק טביעות אצבע יתנגש עם זכויות אלו.
אז איך פותרים את זה?
חשוב להבין, השאלה המרכזית כאן היא חוקיות השימוש בבנק טביעות אצבע אזרחי (בניגוד לבנק טביעות אצבע של המשטרה - שעליו אין עוררין) על מנת לזהות פושע או קורבן בזירת פשע. הדילמה הבסיסית כאן היא מה עדיף? פרטיות וצנעת הפרט של האזרח או שלום הציבור. במקרה זה, המשטרה מייצגת את האידיאל של מה שעדיף.מעבר לכך, יש לזכור, שימוש במאגר אזרחי של טביעות אצבע עלול להעמיד אזרחים חפים מפשע במקרים מביכים.
חשיפת טביעת אצבע – פוגע בצנעת הפרט?
מידע רגיש, בחוק להגנת הפרטיות, מוגדר כנתונים על אישיותו של האדם, בריאותו וכו´ – כל דבר אשר מעיד לנו על מצבו ואופיו של האדם, ועל כן, טביעות אצבע, אשר בעזרתם לא ניתן להגדיר שום דבר על האדם, אינם בגדר צנעת הפרט ועל כן ניתן להשתמש בהם במשפט.שימושם של טביעות האצבע הוא כה חשוב, שיש צורך אמיתי ביצירת בנק טביעות אצבע אזרחי ושימורו, שכן אין טביעות האצבע מכילות שום מידע חיוני אודות האדם שאליו הן שייכות.